ברוכים הבאים לאיזור המאיה

טליה טוקר, אומנית זמן, סופרת וחוקרת מאיה

בהרצאה מתוך כנס "לקראת 2012"

עולם המאיה המופלא


עולם המאיה הוא עולם עשיר וצבעוני הרווי בצורות, צבעים, תנועות, מספרים וצלילים שמאפשרים לפתוח את הלב, לשנות את תפיסת הזמן שלנו וללמוד על עצמנו ועל ההתפתחות האנושית על גווניה השונים. הידע המרתק הזה נוגע בתחומים כמו: אסטרולוגיה, פילוסופיה, יעוד, מימדים, ריפוי, קוסמולוגיה, מתמטיקה ובעיקר מלמד אותנו את חכמת הזמן. אנשי המאיה היו בני אדם שמחים ואוהבי שלום אשר חיו לפני כאלף שש מאות שנה באזורים שונים בדרום אמריקה, בייחוד בחצי האי יוקטן שבמכסיקו ובגואטמלה. זוהי קבוצה של נשמות עתיקות, רכות ואוהבות שזרעה עבורנו קודים בצורה של סמלים כדי שנוכל להרחיב את ידע הזמן שלנו ואת האמונות המוגבלות שלנו לגבי עצמנו. בהתגלמותם הפיזית בנו אנשי המאיה פירמידות ומקדשים, פיתחו את המתמטיקה, האסטרונומיה,האמנות והאסטרולוגיה והרכיבו לוחות זמן שונים שבראשם הצ'ולקין, הלוח הקדוש. לאחר הצפנתם של הקודים במבנים ובלוחות הזמן, עזבו אנשי המאיה הקלאסיים את כדור הארץ מבלי להשאיר עקבות.  

הקודים שהשאירו אחריהם בני המאיה המצוירים על קירות המקדשים ומוצפנים בלוחות הזמן שלהם, מוצגים בדרך של צורות גיאומטריות שמאפשרות להתחבר למקור ידע טהור של סימנים וסמלים.הקודים הללו מרחיבים את ההיכרות שלנו עם עצמנו, את תפיסת הזמן שלנו ואת היכולת להיות שמחים בחלקנו. הידע המובא בסמלים של המאיה מקביל לידע של האותיות העבריות, להקסגרמות שבספר התמורות הסיני, לרונים הויקינגים ועוד. הצורות הגיאומטריות מספרות לנו בשפה הבראשיתית של הבריאה על התוכנית האלוהית הקיימת ומאפשרות להיזכר מחדש במה שברמה מסוימת אנחנו כבר יודעים.

אנשי המאיה שקרויים גם שומרי הזמן הגלקטיים תכננו עבורנו את ההתפתחות האנושית והעלייה במימדים של כדור הארץ בצורה מבריקה.
הם מציגים בפנינו את תבניות האבולוציה של הגוף והמח האנושיים החל מ-3113 לפני הספירה ועד היום. הם הבינו שכדי להשלים את הצעד הבא בקפיצה האבולוציונית,
עלינו להרחיב את השימוש ביכולות המוחיות שלנו בעיקר בכל מה שקשור בנושא הזמן. כבני אדם שאוחזים באשליית הזמן כקווי, מאד חשוב שנבין כיצד פועל התהליך בזמן כדי שנוכל לעשות שינוי.

אז איזה אומנות תרצו לעשות עם הזמן שלכם


אז מה זה זמן?

כולנו סופרים שנים, חודשים וימים ולרוב כבולים באשליית הזמן. פעמים רבות אנחנו לחוצים, מותשים ומודאגים, מסתכלים על השעון ומודדים את כמות הזמן בין מפגש למפגש ובין משימה למשימה. כרגע הזמן מריץ אותנו מעניין לעניין על מנת שנגיע לכמות גדולה של הספקים. בעקבות לימודי המאיה והניאופסיכולוגיה הבנתי שהזמן והמרחב הקבועים לא באמת קיימים. למרות שהמח גורם לנו לחשוב שהזמן הוא גורם חיצוני שמשפיע על חיינו, הזמן קיים אך ורק בתודעה שלנו. המערכת המוחית שלנו יוצרת מציאות שמוגבלת לכדור הארץ והיא זו שטבועה במח שלנו, למרות שלמעשה קיימים אינסוף של מימדים וחיים שרק היום הפיזיקה הקוונטית מתחילה לגלות את קיומם. 

מכיוון שאנחנו יצורים תלת מימדיים שמתבססים על אורך, רוחב ועומק, אין לנו עדיין יכולת לזהות מימדים אחרים או ישויות שבאות מהם. בפוטנציאל קיימת אפשרות להעלם מהחדר ולנוע לזמנים ולמרחבים אחרים. הזמן הוא מימד נוסף, המימד הרביעי שאנחנו תופסים אותו כקיים מחוצה לנו. אמנם קיימים תומכים טבעיים לזמן כמו מחזורי השמש, הירח והכוכבים, אך אלו הן עובדות חיצוניות שממחזרות מידע שמוגבל לטווח הקליטה של כדור הארץ בלבד. כל היקום הוא 

תוצר של מערכת המידע הפנימית שלנו. כשאנחנו עוצמים עיניים אין שמש, ירח ואובייקטים בכלל. הם קיימים אך ורק בתודעה שלנו. ברגע שאנחנו משחררים את ההמצאה הזאת של המח שמגדירה בפנינו אפשרויות שהן בין נקודה לנקודה על גבי הזמן, אנחנו נחשפים לאינסוף של אפשרויות במרחב ובעל-מרחב.
בכל אחד מאיתנו קיים מעין שבב פנימי שקובע עבורנו את הזמן. כדי להבין את העניין טוב יותר נתבונן בתינוק בן כמה חודשים. לתינוק אין שום מושג על הזמן כפי שאנחנו המבוגרים תופסים אותו. הוא לא יודע מה השעה וגם המושג הכמותי של זמן הוא לא חלק משגרת חייו. אפילו אם מדברים עם תינוק בן שנתיים ומסבירים לו שאנחנו הולכים ושנחזור בעוד שעתיים, הוא לא יתפוס בהכרתו מתי אנחנו מתכוונים לחזור. מבחינתו אנחנו כאן ועכשיו ועד שנחזור אנחנו לא כאן וזהו. מושג הזמן כפי שאנחנו תופסים אותו לא קיים אצל תינוקות ולמעשה לא קיים בכלל. 

לפי המאיה אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים מאד מרגשים עבור המין האנושי. בזמנים אלה אנו עוברים קפיצה קולקטיבית מתוכנית האב )שבקבלה קרויה "פרצוף אבא"(, היא התוכנית הליניארית, הקוטבית והשמשית שבה אנו חיים למצב של תוכנית האם ("פרצוף אמא"), היא האנרגיה הספיראלית, הנשית, אנרגיה של אהבה ללא תנאי. בתוכנית האב אנו חיים מתוך תוכנה מוחית אוטומטית מוגבלת, שבה אנו מונעים ע"י חסר וע"י התחלה וסוף מוגדרים. 

אנו נעים בטווחי זמן מוגבלים ומשתדלים להגיע לכמה שיותר הספקים על גבי רצף הזמן המתקתק. המוות שמסמל את סוף התהליך האנושי מאיץ ודוחף את חווית הזמן. תוכנית האב יצרה פיזור אנרגטי וסוג של כאוס במערכות שלנו. בני האדם היום חיים ברמות אנרגיה נמוכות ובתחושה שאינם מספקים את הדרישות מהם. אנחנו כל הזמן מתנהלים בהשוואה לעולם שבחוץ ומתרוקנים מאנרגיה בכל רגע נתון. הזמן המיוחד שאליו הגענו בהתפתחות האבולוציונית הוא הזמן לשנות את הגישה שלנו בנוגע לזמן ולמרחב ולעבור לתפיסת זמן שפתוחה לאינסוף ובה הכל הווה. ההיסטוריה והאבולוציה הביאו אותנו למצב הנוכחי והיום הגיע הזמן לשדרוג המערכת שלנו למערכת חכמה, משוכללת ושקטה, שיש לה יכולת לייצר אנרגיה בעצמה. בתוכנית האם אנו מלמדים את עצמנו להפוך לכור אטומי של אנרגיה שיודע להטעין את עצמו מבפנים, ללא תלות בעולם שמחוצה לו. ככל שהתהליך נמשך אנו הופכים למכונת תקשורת עצומה שיכולה לקלוט ולשדר אנרגיות של רטטים מעודנים יותר מאשר התדר הפיזי. בתנועה הספיראלית ההתחלה, הסוף והמוות לא יתקיימו יותר במערכות שלנו.

לוח המאיה - מושגי בסיס


מושגי יסוד בלוח הצ'ולקין

בדיוק כשם שבאסטרולוגיה המודרנית אנחנו לומדים את מערכי הכוכבים המשפיעים עלינו דרך המזלות והבתים, כך השאירו עבורנו אנשי המאיה אסטרולוגיה רב ממדית, המתייחסת לזמן דרך סמלים גיאומטריים. בזמנים המיוחדים שבהם אנחנו חיים עולה החשיבות של משמעות הזמן. אנשי המאיה הקדמונים השאירו בידנו ידע עצום ומעמיק בנוגע לתפיסת הזמן שלהם, ידע שמאפשר התבוננות מקיפה על כל רגע בחיינו. הלוח החשוב מבין לוחות המאיה הוא לוח הצ'ולקין (Tzolkin) והוא לוח מתמטי שמתאר בפנינו את התפתחות המין האנושי בכל השלבים והמעברים שלו. לוח זה נשאר חרוט על קירות המקדשים של פירמידות המאיה, כשהוא אחד הפריטים החשובים שניצלו מהכיבוש הספרדי. הלוח מכיל קודים נסתרים המאפשרים לחברה האנושית להתחבר לזכרון הזמן כפי שהמאיה תפסו אותו. לוח הצ'ולקין מורכב מצירופים של סמלים גיאומטריים המציגים אנרגיות של רבדים שונים ביקום. בניגוד ללוח הלועזי העוקב אחר מהלכי השמש, או הלוח העברי העוקב אחר מהלכי הירח, הוא משלב בין מירב ההשפעות הקיימות עלינו ומכוון אותנו למקצבים הטבעיים של הגוף.

קרא עוד

20 הסמלים של המאיה

20 הסמלים הם צורות גיאומטריות שמלמדות את הידע כולו. כל סמל ניתן לתיאור באינסוף מילים, כשהחכמה והמידע הפרקטי המועבר מכל צורה הוא עצום. הסמלים נמצאו חצובים באבן במקדשים של המאיה ומיועדים להרחיב את הידיעה שלנו את עצמנו ואת תפיסת הזמן שלנו. ככל שאנו נושמים, מציירים ומתבוננים בסמלים, כך מבנה המח משתנה ומאפשר חיבור לנשמה שלנו ונוכחות שמחה ברגע. חיבור ויזואלי לאחד הסמלים יכול לגרום לשינויים מרחיקי לכת בחיינו.

קרא עוד

13 הטונים, מקצבי החיים

אנו יודעים שאנרגיה זורמת בגל (גלי אור, גלי רדיו וכו'). בעזרת חכמת המאיה אנו לומדים לזרום עם הגל, עם הזרם, ובכך לא לבזבז אנרגיה. בגלים של לוח המאיה טמונה חכמה אינסופית. כל גל יוצר את הגל שבא אחריו וכן בתוך הגל, כל יום מוביל לזה שאחריו. הגלים הם למעשה נוסחאות, שמאפשרות להבין את התהליכים בהם אנו נמצאים ולעבור קפיצה אישית וכלל-אנושית מגל לגל. כל גל מכיל בתוכו מידע שמאפשר להתבונן באספקטים שונים בחיינו, להשתנות ולצמוח. ככל שאנו עוקבים אחר הגלים, אנו הופכים למדויקים בזרימת חיינו ולומדים "לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון לו".

קרא עוד

יום הולדת גלקטי - הייעוד ומזל המאיה שלך

במקביל לאסטרולוגיה המודרנית המוכרת לנו פיתחו אנשי המאיה אסטרולוגיה רב מימדית, על פיה לכל אחד מאיתנו מפת יעוד אישית שמסמלת את הדרך המייחדת אותנו. יום ההולדת הגלקטי מסמל את היום שבו הנשמה החלה לראשונה את תהליך הירידה שלה אל תוך החומר. הנשמה היא אנרגיה טהורה והניצוץ המאחד את כולנו. האנרגיה הטהורה הזאת מתקיימת באינסוף צורות של אור. יום ההולדת הגלקטי מאפשר לנו לחוות את האיכות של הניצוץ האלוהי שבנו שלא משתנה עד למחיקת הקארמה. מעבר לנשמה הטהורה הקיימת בכל אחד מאיתנו, בכולנו קיים מידע. אנחנו למעשה מערכות של מידע הנישא על גבי הנוירונים שבתוך המח שלנו. בכל מערכת מוטבעים קודים שונים לפני שהיא מגיעה לכדור הארץ. צפנים אלה נמצאים בתוך ה- ד.נ.א. שלנו ונפתחים עם התפתחות המודעות שלנו. כשמערכת המידע יורדת לכדור הארץ אל תוך מערכת גופנית היא מארגנת את המידע בהתאם לתבניות של האדם. יום ההולדת הגלקטי מאפשר לנו להפתח למידע המקודד בד.נ.א שלנו.

קרא עוד

לוח 13 הירחים - שנת הירח הקוסמי

לוח 13 ירחים הוא לוח נוסף, שמורכב מ-13 ירחים עוקבים בני 28 יום. לוח זה מתאר את הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש ואת 13 סיבובי הירח סביב כדור הארץ. זה הוא לוח ירחי- שמשי, שמודד את מסלול כדור הארץ סביב השמש על ידי הקפת ירח ממוצעת של 28 יום. 28 כפול 13 הם 364 ימים ועוד יום נוסף, הקרוי "היום מחוץ לזמן", שמסמל התכווננות למחזור חדש. כך שלוח זה מאפשר להיפתח למידע של המאיה בדרך שמוכרת לנו יותר כבני אדם, דרך מעקב אחר 13 חודשים בני 28 יום כל אחד, הפרושים לאורך שנה של 365 ימים, המחזור הסולארי המוכר לנו יותר.

קרא עוד

מהי הספירה הקלאסית?

בשנת 2005, אחרי שנים של חקירה, התפתחות ולמידה עם הידע של המאיה, קיבלתי פתאם מייל ששינה את חיי. במייל היה כתוב: "טליה, ראיתי שבאתר שלך יוצא לי משהו אחר מזה שבאתרים אחרים באינטרנט, למה?" וזאת עם הפנייה לאתרים באינטרנט. נכנסתי, קראתי ו.... הזדעזעתי! שוטטתי שעות ברחבי האינטרנט. החקירה האינטנסיבית גרמה לי להבין שקיימת מחלוקת בסיסית בין אנשי הספירה "הקלאסית" לבין הספירה הידועה יותר שעיקר הפצתה היא בזכותו של חוזה ארגוולס. במשך שנים היתה יריבות בין קרל ג'ון קלמן, חוקר ומורה למאיה משוודיה לבין חוזה ארגוולס. המחלוקת בעיקרה היתה בנוגע לרגע תחילתו של הלוח וכן לגבי רגע סיומו.

קרא עוד

פדרו קרוז, המורה שלי

על החזון המאיה

נעים להכיר, זהו פדרו קרוז, המורה שלי. בסרטון הזה הוא מדבר על החזון שלו , איך הכל התחיל וכמובן, איך המאיות קשורות לזה..:-)

תחזית המאיה


זמן לראות מבעד למראה: 

גל המראה ממוקם במרכזו של לוח המאיה המקודש. הלוח כולו הוא מעין הולוגרמה של אדם חי ורוטט ששואף, עוצר, מתחבר ונושף. מרכז הלוח מסמל את צינור האור שעובר דרך לבנו והערוצים המרכזיים בגוף ודרכו אנו מחוברים ישירות לנשמה האדירה. ימי האור מסמלים את העצירה בין השאיפה לנשיפה ואת היכולת להיות מאוזנים בסנטר של עצמנו. כשאנחנו נושפים ושואפים את החיים באופן מאוזן, אנחנו מדויקים בבחירות, בנתינה ובקבלה שלנו. בתהליך הכולל במחזור בן 260 הימים, המעבר למרכז הצ'ולקין הוא משמעותי ביותר. החצי הראשון מסמל את השאיפה של ידע הנשמה והחצי השני מיועד לנשיפתו באופן מעשי במציאות החיים. ימי הצינור מכוונים לעיכול, הטמעה והתמרה של הידע לשם ביטויו במציאות. הטור השביעי והאמצעי מרוכז מאד אנרגטית ובמהלכו ניתן להתחבר לכמויות אדירות של ידע ולהכוונה ברורה בנוגע להיבטים במציאותינו. גל המראה וגל הקוף שלאחריו מצויים שניהם במרכז הלוח ומיקומם הייחודי פותח לקול הפנימי שמוביל להתגלויות ולהשראה בדרכנו כאן בכדור הארץ המופלא.

גל המראה מאפשר לראות מבעד לאשליית המראות והמציאות ומעיד על זמן לשחרור של סיפורים שאנחנו מזוהים עמם. החוזק האנרגטי של מרכז הלוח מוביל לעבודה פנימית של שחרור כלא הקולות הרועש בראשינו. הכלב בסוף הגל ממלא בחמלה ובהבנה לעומק ולרוחב ללב האדם. הוא משוחרר מהתניות, מחובר לקול הפנימי ובוחר בהתרחשויות בחייו. זו ההארה שאותה אנחנו מבקשים, השחרור מהבל המחשבות האינסופי והחיבור לפרספקטיבת הנשמה בגוף. הימים המיוחדים של מרכז הספיראלה מהווים פתח לשינוי במודעות שיכול להוביל להזדמנויות מרגשות, לנוכחות ברגע ול"טעימות" מהשראת נשמתנו העצומה. שיהיה גל מראה שמאיר אור בחיינו. אמן!

ה- 20/2: טון 1 באנרגיית המראה: בשלוש עשרה ימי הגל אנחנו לומדים להגדיל את המיקוד ברגע הקטן הזה שהוא בעצם הכל. הרגע הזה הוא המציאות הממשית היחידה שבאמת קיימת והשער לחוויית הנשמה בגוף. בנטייה האוטומט אנו נמצאים בתנודה מתמדת אל מה שעומד להתרחש בהמשך היום, השבוע והחיים בכלל. שעות על גבי שעות אנחנו חיים בתוך ראש עמוס בפרטים ומחשבים, מתכננים וממציאים תסריטים שונים בנוגע לעתיד ווירטואלי, בעוד שבפועל הכל משתנה כל הזמן. המראה מראה את התנודה המיותרת הזאת אל העתיד והעבר ומגדילה את המיקוד בתחושות הגוף ברגע הקיים. אנו לומדים להקטין את ה"מה יהיה", "מה יקרה" וגם את ה"מה היה" של הראש המאוים תמידית ולהגדיל את הנוכחות המודעת בגוף ובהרגשה בהווה. בכל מקרה לא ניתן לדעת מה יהיה והדבר היחידי שכן ניתן לדעת בוודאות הוא מה קורה כאן ועכשיו במציאות הממשית. לאורך הגל המראה גם דוחפת ללמוד את עצמנו דרך ובעזרת הסובבים. הדרמות הפנימיות והחיצוניות מתרחשות כתוצאה ממנגנון הגנה אוטומטי שגורם לכך ש"לא נראה ממטר". כשמתבוננים במראה של ממש ומשהו לא מסתדר, אנחנו משנים על עצמנו את מה שמפריע לנו. כך גם המראות המקיפות מלמדות על המחשבות והרגשות שלנו ועל מצבנו העכשווי בחיים. המעבר למרכז הלוח ממגנט מצבים ומפגשים שמראים לנו אותנו. אנחנו מרפאים בתוכנו את מה שמציק לנו בסובבים. ומבינים שאנו היוצרים הבלעדיים של המציאות והכל קיים בנו. הריפוי הפנימי משנה אותנו וגורם גם לחלק מהמראות המקיפות להשתנות וממגנט מראות שתומכות בנו. במקביל אנו גם מרפים ממראות קשות, תלותיות ושואבות אנרגטית. היום ננשום מראה לכל תאי הגוף, נחווה נוכחות וחיבור לכל החלקים שלנו. ננשום ונהפוך להוויה ספיראלית שמאצילה את אורה לכל עבר. אמן!

ה- 21/2: אתגר הגל עם הסערה: כדי להתמקד ברגע שבו החיבור לנשמה, עלינו לחיות בגוף בריא שמוזן היטב ובסביבה שנעימה לנו. הסערה מזרזת את תהליך הריפוי הכולל, מגיעה עד לרמת התאים ומאפשרת להתפתחות גדולה במודעותינו. אנו מתבקשים לשים לב לחוסר איזון פיזי, רגשי ומחשבתי שאנו חווים לאחרונה ובכלל לכאבים כרוניים שמלווים אותנו לאורך חיינו. כדי שהריפוי יהיה יסודי ניתן לשאול: "איזה מקום בגוף שלי חלש יותר"?, "איזה מחשבות טורדניות מציקות לי ללא הרף"?, "היכן בחיי אני מרגיש/ה תנודות קיצוניות של איבוד אנרגיה"?, "איזה טראומות עמוקות יושבות בבסיס הזיכרון הרגשי שלי"? הסערה מכוונת לבדוק מה גורם לתחושות של חוסר ביטחון ולמחשבות שליליות כמו 'אני לא יכול', 'אני לא מצליח', 'אני לא שווה' וכו'. "האם זו שיפוטיות מוגזמת על עצמנו?", "האם אלו דימויים שליליים שבהם אנו מחזיקים כבר שנים ארוכות?", האם זו מראה ספציפית מבלבלת ששואבת אנרגיה?" חוסר איזון מכל סוג מעיד על אמונות שגויות שאימצנו, לרב בגילאים מוקדמים ועד היום טעינו לחשוב שהם שמאפשרים לנו לשרוד כאן בעולם הקוטבי. הסערה מאפשרת לרפא את המקור הכואב של חלק מנגנוני ההגנה הללו ובמקום לנוע מטקטיקות הישרדות מצומצמות, אנו לומדים להכיל את רגשותינו ולהיות אותנטיים לקול הפנימי. אנו עומדים לקפוץ בהתרגשות אל ים החיים הסוערים והמרתקים ובחציו השני של הלוח ליהנות מנוכחות זורמת ויציבה. היום ננשום סערה לכל תא ותא בגוף ונגיד: "אני מרפא/ה את עצמי".

ה- 22/2: טון 3 באנרגיית השמש: השמש מחברת לאש השמש המאירה בליבנו ודוחפת להרשות לעצמנו לזרום בקצב האישי שלנו. מותר לנו לחיות בהתאם לנורמות ולרצונות האותנטיים, להיות נדיבים לעצמנו ולהתחשב ברגישויותינו הקטנות. הנדיבות מאפשרת לדרך הזרימה של המים. תהליך ריפוי העומק עם הסערה גורם לתחושות של פיזור ובלבול והשמש עוזרת למקד ולרכז את עצמנו במה שנכון עבורנו ברגע הזה. המח אוהב סדר והשמש מאפשרת לחזור לעובדות הסיפור ולעשות סדרי עדיפויות בתחומים השונים. היא ממקדת בעובדות הריאליות של המציאות ובפיתוח רצפים הגיוניים לעובדות הללו. הבלבול הולך ונפתר כשאנו מתחברים לפרופורציות ולהיגיון הבריא שבנו. אז אנו מתמקדים בעובדות ומחפשים דרכים להקל, לפתור ולהניע וחוזרים לרגע הזה. השמש מבהירה היום שכדי שנוכל לראות מבעד למראות החיים, עלינו לראות בבירור את הפיזור, הניתוק וחוסר הראליות הקיימים בתוך המראה, בתוכנו. כל מה שקורה הוא יצירה שלנו והמראות המקיפות הן בריאה מחשבתית ורגשית שלנו. המשמעות היא במה שאנחנו נותנים לדבר. אין לאירועים ולחוויות משמעות בפני עצמם. החוקר משפיע על תוצאות המחקר. בזווית הזאת ניתן לראות את כל הצדדים הקיימים בנו, גם את אלה שלרוב אנו מעדיפים להדחיק. אנחנו מוזמנים לנשום היום את אור הזהב של השמש אל הלב ומקלעת השמש ולהמיס תחושות חוסר אונים ובלבול. החמימות השמשית מאפשרת להתרכך ולנדיבות רגשית וחומרית לעצמנו ולסביבתנו. הנדיבות שמחלחלת לליבנו מחזקת את החיבורים עם המראות ומאפשרת לזרימה מאש ההשראה שבנו.

ה- 23/2: טון 4 באנרגיית הדרקון: האנרגיה הנשית, הרכה, האימהית והמזינה מלמדת שיעור בקבלה. כשאנו מצויים בשפיטה ובביקורת עצמית, ההרס וחוסר האיזון שאנו מדגישים ברגשותינו ובמחשבותינו הולכים וגדלים. כשאנו רוצים דבר מה ומעצימים בחשיבתנו את החלק השלילי שבו אנו לא מעוניינים, זהו מעין 'גול' עצמי. מנגנון הביקורת התפתח בנו לאורך השנים כדי לנסות להתאים לנורמות החיצוניות, המשפחתיות או הקולקטיביות והתנודה ל'איך זה נראה' לא מאפשרת לנו להיות מי שאנחנו. הדרקון מזמינה להסכים לכל הצדדים שבנו כמו שאנחנו מקבלים חבר טוב. אנחנו בני אדם ומותר לנו גם לא לדעת, לטעות ולהיות חלשים. ניתן לשאול: "כיצד אני יכול/ה להזין את המערכת שלי"?, "איפה נעים וקליל לי"? "היכן קל לי יותר לקבל את עצמי"? "באילו סיטואציות אני מתמלא/ה בביקורת עצמית ובשפיטה"? הדרך לזירוז הנוכחות ברגע היא בלראות את היש הקיים ולשנות את צורת החשיבה מביקורת לקבלה. הקבלה של מה שיש בנו ובחיינו מובילה לתחושה של "מגיע לי" לקבל את כל מה שמבקש/ת. היום ננשום דרקון ונתמלא ברוך פנימי. ננשום ונחווה שמחה בחלקנו, על חיינו ועל מי שאנחנו ונקפוץ באומץ ובהתרגשות למימי החיים המרתקים.

ה- 24/2: טון 5 באנרגיית הרוח: ההימצאות בצינור האור והריפוי עם הסערה מחייבים אותנו לנשום הרבה במהלך הגל. כשאנחנו שואפים את מולקולות החמצן שבאוויר, אנו מתמלאים בידע הנשמה שמוזרם ישירות אל תאי גופנו ומאפשר לרגיעה פנימית. הרוח מסמלת את הנשימה וממלאה את אזור בית החזה והריאות באוויר רגיעה ומרפאה כאבים פיזיים, רגשיים וספקות מחשבתיות. היא גם מסמלת את עקרון התקשורת ומגדילה את היכולת לבטא את עצמנו בבהירות, בפשטות ובהגיון, ללא השלכות ותרגומים. להתמקד בעיקר של הרגע ולא בתפל של התרגומים הסובייקטיביים המצומצמים. הדיוק והחדות שברוח מאפשרים לבטא בנועם את האמת שלנו ולהקשיב בסבלנות ובתשומת לב לאמת של המראות המקיפות. בעזרת דיבור ישיר, מכבד והגיוני אנחנו מחזקים את עצמנו ואת הקשרים עם המראות ומסוגלים לזרום בקלות עם גלי החיים המשתנים. היום ננשום רוח לתאי הגוף וננוע מעניין לעניין כמו רוח קלילה ועוטפת של אביב צבעוני.

ה- 25/2: טון 6 באנרגיה של לילה: האמונות הדפוסיות שבהן אנחנו נאחזים, המחשבות ההרסניות שחוזרות שוב ושוב, ההרגלים המחלישים של שנים הם מנגנוני הגנה שפיתחנו כדי לא לחוות כאב. אתגר הסערה של ריפוי העומק 'מכריח' להתבוננות בפחדים הנסתרים ביותר שלנו. ביום ההתארגנות לקראת שיא התהליך, אנרגיית הלילה מכוונת עמוק פנימה אל הנסתר במחשבותינו וברגשותינו ומאפשרת לגלות את המקור למועקה ולחוסר הביטחון שלנו שלרוב 'יושב' על תחושה של חסך באהבה. ההתבוננות אל עומק הלילה שבתוכנו וחווית המנעד הרגשי המלא מרפאה אמונה שגויה עתיקה ומשנה את זווית הראייה לגביה. אנו מבינים את שיעור הנשמה שבכל סיטואציה ומתחברים לידע הנשמה. אנו מוזמנים לשבת בהיכל הלילה הנח והנעים שלנו, לנשום לילה לגוף, להתבונן בפחדים שעלו בנו במהלך הגל ולחפש את המקור הכואב שמציף אותנו אוטומטית. ההכרה בדפוסים ושינוי צורת החשיבה בנוגע למקור מאפשרים להכלת רגשותינו ולחיבור לקול הפנימי. אז אנו מגלים שהחיים מלאים במתנות ובשפע ושניתן ליצור בהדרגה את כל מה שאנו חפצים בו. אמן!

ה- 26/2: טון 7 באנרגיה של זרע: במהותו הזרע מסמל שינוי והופעתו בשיא יחד עם ההימצאות בימי האור מעיד על פוטנציאל עצום לשינוי משמעותי באורחות חיינו. השינוי מתאפשר כשאנחנו מדגישים את מה שיש ומאפשרים לקול שבפנים להוביל. הסערה מאתגרת לרפא מידע כואב מתוך הד.נ.א, לנטרל הרגלים אוטומטים מצמצמים ולהרחיב את טווח קליטת האפשרויות. בגלל הנטייה האנושית למחזר שוב ושוב את אותו מידע דפוסי מוכר וידוע, אנו מגבילים את עצמנו ואת אפשרויות התנועה שקיימות עבורנו ביום יום. כשאנחנו באמת מסכימים לקפוץ אל ים החיים הלא ידועים, אנו נפתחים להזדמנויות חדשות שכלל לא העלנו על דעתנו. בשיא הגל ניתן לשאול: "איזה הרגלים מקובעים הגיע הזמן לשחרר"?, "מבין הפעולות האוטומטיות שאני עושה, על מה יכול/ה לוותר"?, "מה אני רוצה שיקרה בפועל במציאות לאחר השחרור והשינוי של הגל"?, "לאיזה הרגשה אני מייחל/ת"? אנו מתבוננים עכשיו  בהיבטים שאנחנו לא מעוניינים לחוות יותר. הזרע מאפשר לשחרר את הכאב והקושי הכרוכים בסוף ולהתמלא בתקווה מחודשת לנוכח שפע ההזדמנויות הממתינות לנו. סוף מסמל התחדשות והזרע מאפשר להתחדש בדברים שבהם אנו מעוניינים. כולנו מוזמנים היום לזרוע במרץ פרחי השראה צבעוניים בקרקע חיינו, מבלי להגביל את דרכי היצירה בהם היקום יכול למגנט אותם אלינו. פעמים רבות אנחנו זורעים את תבניות רצונותינו ומצפים לקבלם בדרך מאד ספציפית. הזרע  מלמד לכוון בצורה מודעת לצמיחה מבלי לפתח תלות במטרות ובלי לייצר ציפיות מוגדרות להמשך התפתחותנו. היום ננשום זרע לכל הגוף, נגיד "אני מסכים להשתנות" ונפתח לאפשרויות חדשות.

ה- 27/2: טון 8 באנרגיה של נחש: הנחש מסמל חיות ומאפשר להשיל את העור הישן של אוטומטים מחשבתיים הרסניים והתמכרויות פיזיות. ביום היושרה הוא מבקש שנתבונן במידת החיות בגופנו ונבדוק מה מוריד את שמחת החיים שלנו וגורם לתחושת ריק וכבדות. הוא מזמין לשאול: "עד כמה אני קשוב/ה לרצון האותנטי הייחודי לי"?, "עד כמה פועל/ת מתוך התשוקה לחיים הפועמת בתוכי"?, "עד כמה אני מכור/ה להרגלים פיזיים ומחשבתיים"?, "עד כמה אני מחובר/ת לחיות בגופי"?, "עד כמה אני נהנה/ת מחברת עצמי המשובחת"? הנחש מחבר במודע לתחושות הגוף ודרך יצירת תקשורת ישירה בין המוח לתאים מלמד לבחור במה שממלא בחיות ונעים לגופנו ברגע. ההקשבה לדקויות הגוף ולצרכיו מובילה לשחרור התלות בחומר, בהרגלים ובהתמכרויות שפיתחנו. תהליך ההתבוננות במראות יחד עם ה"כובד" של מרכז הלוח יכולים להוביל לתחושות של בדידות וניכור ולהרגשה שאף אחד לא באמת מבין אותנו. הנחש מלמד שתמיד יש לנו את חברת עצמנו המשובחת ושכל אחד הוא עולם ומלואו שהכרחי ליקום כולו. אנו אהובים ונתמכים בדרכינו הייחודית ואף פעם לא באמת לבד. הפסקת הדיון בנוגע לשונות או למיוחדות שלנו מאפשר לנוע בלי הצורך באישורים ובעמידה בנורמות. היום ננשום נחש, נגיד- "אני רוצה לחיות" ונתחבר לידע הנשמה הטמון בסלילי הד.נ.א וממקום הנשמה הרחב נקבל את האינדיבידואל שאנחנו ונהנה מהכאן והעכשיו של חיינו.

ה- 28/2: טון 9 באנרגיה של מגשר עולמות: במסענו כאן בגוף הפיזי אנו לומדים לצאת לחופשי מרעש אשליית המחשבות של הראש. המגשר מסמל מוות לצמצום מחשבתי רגשי ולידה לחיבור לרוחב הנשמה. תהליך הריפוי עם הסערה חייב לעבור דרך ניקוי יסודי של כמה זיכרונות ששמורים עמוק בתאי הגוף שבאופן לא מודע גורמים לביקורת על עצמנו ועל האחר. ביום פענוח 'עלילת' הגל המגשר מזמין לחשבון נפש עמוק ובמהלכו מלמד להרפות ולסלוח על 'טעויות'. זו החלטה אישית שלנו היכן אנו בוחרים לבקר. כשאנחנו מסכימים לקבל את עצמנו על כל מה שיש בנו, אנחנו מקבלים פרופורציות ומתאזנים גם ביחס לאחר. לכל אדם יש נקודות חוזקה ונקודות חולשה והרכות שבמגשר מאפשרת לסלוח למראות על חוסר הרגישות וההקשבה, שהרי גם הם בני אדם במציאות קוטבית הישרדותית. המראות השונות מלמדות אותנו עלינו ועל המנעד האנושי הרחב הקיים בנו. לכל אחד יש צדדים מגוונים וכשאנחנו מקבלים זאת בעצמנו, ניתן גם באמת לקבל את האחר. ריפוי הכאב ושינוי תבניות חשיבה ממוחזרות מובילים למצב מודעות חדש ולאפשרות הבחירה. היום ננשום מגשר ונבקש להרפות, להשתחרר ולסלוח.

 

ה- 1/3: טון 10 באנרגיה של יד: היד מסמלת את דרך הזרימה של המים ומלמדת לנוע מהאינטואיציה בגוף ולא מהראש העמוס בפרטים ומידעים. המים הזורמים יודעים מתי לעצור כדי לנוח ומתי לתת פוש ולהפוך לגל גואה. וגם אנחנו לומדים למקד את האנרגיה בידיעת תחושות הגוף שלעתים מנוגדת לחישוביי הראש. ביום של ה"פינישים" אנרגיית היד מלמדת לשחרר לחץ, דאגה ופיזור שהם תוצר של ראש עמוס שכל הזמן מחשב, מתכנן, מודד ומגדיר. כדי להירפא לעומק עם הסערה עלינו להפסיק להזדהות עם השכל המניפולטיבי. היד מבקשת שנתבונן פנימה ונקשיב לתחושות הגוף שיודע בדיוק מה נכון לנו. אנו לומדים לבטוח בתחושות הללו, זורמים מתוך הרצון האותנטי ומממשים בפועל את האינטואיציות שלנו. ביום הדיוקים הסופיים ננשום יד לתאי הגוף ונבקש לזרום מתוך ידיעת הלב. ננשום ונזהה את הידע והכישורים שבנו וננוע בקלילות יצירתית.

ה- 2/3: טון 11 באנרגיה של כוכב: ביום ההמסה של מה שעדיין חסום, הכוכב מבקש שנשחרר את הנטייה לפרפקציוניזם חסר הסיפוק. סיפוק מתאפשר כשאנו מקבלים את מה שיש, כולל את ה'טעויות' שעשינו. אחרי כברת הדרך שכבר עברנו בגל אנו מבינים שהגיע הזמן להרפות מהרדיפה האינסופית אחר עוד ועוד כותרות, הספקים והישגים בעולם החיצוני. הכוכב המאיר מלמד שהנוכחות מתאפשרת כשאנחנו מלאים בתחושת סיפוק על מה שכבר קיים בנו ובעולמנו. כדי לאפשר את ריפוי הסערה העמוק, הכוכב מבקש שנתבונן באילו תחומים קיימים במוחנו פערים בין הרצוי למצוי. במקום להילכד בתוכם בהדגשה של האין שמובילה לתחושת המתח והריק, הכוכב מאפשר להכיר, להודות ואף ליהנות ממה שיש עכשיו בנו ובמציאות. במקום שהגורם ליצירה יהיה הצורך וה'אין' שיוצרים חוסר שקט תמידי, הכוכב ה'חיוביסט' מראה את החיובי שבנו ואת היופי והאלגנטיות הקיימים בכל. היום ננשום כוכב, נחווה רגיעה וסיפוק ונתמלא באהבה לעצמנו, לסובבים וליקום. הכוכב גם מאפשר ללמוד מהדרכת הנשמה בחלומות וניתן בלילות הקרובים להזמין את כוכב לקראת השינה ולהגיד: "אני מסכים להתמלא באהבת הכוכב ומבקש לזכור את חלומותיי בבוקר". נכין מחברת ועט ליד המיטה ונלמד מסמלי הנשמה.

ה- 3/3: טון 12 באנרגיה של ירח: בפתרון הירח קיים פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה פנימי חם ואוהב בין הבוגר הנבון, המאפשר והתומך לבין הילד התוסס, החי והסקרן שבנו. ריפוי העומק של הסערה החזיר אותנו להיסטוריה של הילד הרגיש שחווה כאב בילדותו וייצר מנגנוני ההגנה וחוסר אמון בעצמו ועמם את ה-" לא יכול/מוצלח/יציב" וכו'. אנרגיית הירח מכילה את כל מאגרי הזיכרון האישיים והקולקטיביים. כל הטראומות והאמונות הרגשיות הקיימות בנו משחר ההיסטוריה נמצאות כקפסולות של מידע בירח. אנו ממשיכים להתבונן עמוק פנימה והחוצה למראות ובמקום שהרגישות שלנו לסיטואציות ולאנשים תרפה את ידינו, היא הופכת בחציו השני של הלוח לאיכות מחזקת של עוצמה. אנחנו ממוקדים ביצירת מרכז פנימי יציב שמאפשר להתגלגלות כיפית בין הרפתקאות החיים המרתקות. היום ננשום ירח ונחווה את התנקות הגוף וחום ומנוחה מבפנים. ננשום ונחווה את חיישני הקליטה שלנו פתוחים לסימנים ולמסרים שנשלחים אלינו. הירח מסמל סוג של תחנת תקשורת עם היכולת לחיבור מודע לידע הנשמה. נמשיך לנשום, נתחבר לילד המופלא שבנו ומתוך עוגן פנימי יציב נזרום באיזון והנאה מרגע לרגע.

ה- 4/3: טון 13 באנרגיה של כלב בהדרכת קוסם: הכלב בסוף הגל מסמל אדם עם לב פתוח ומלא באהבה לעצמו ולמקיפים, שמסוגל לראות תמונה רחבה של טבע המין האנושי. גל המראה לימד להיות נוכחים בכל מצב ולגעת בליבו של כל אדם. בסוף התהליך אנחנו מסוגלים להתייחס באופן אובייקטיבי ואוהב אל המראות בלי להשליך או לתרגם אותם באופן אישי. ראייה אובייקטיבית נמצאת מעבר לקטלוגים הקוטביים של הטוב והרע ומקבלת בפשטות את האדם באשר הוא אדם. תהליך גל המראה מוביל לכך שאנו 'מקפידים' לשים פוקוס על עצמנו ולהתייחס ב'רצינות' הראויה לרצונותינו ולצרכינו, בלי לרצות או להיכנע לתכתיבים חיצוניים. הבנו שבני האדם הם מעין 'תוכנות' סגורות שממחזרות מידע, ששום דבר אינו אישי, שאף אחד לא חייב לנו דבר ושגם אנחנו לא חייבים. עם הסערה למדנו להטעין את עצמנו באנרגיה מבפנים, ללא תלות בפידבקים ובתשומת לב. הגל מוביל ממראה שממגנטת נוכחות קלילה, משקפת וממוקדת בכאן ועכשיו לכלב שמחבר בין הכוונה ללב, נוכח עם לב פתוח ושמח על קירבתם של בני האדם. תהליך הריפוי פותח את ליבנו ומאפשר ליצירת אינטימיות נינוחה בקשרינו הקרובים תוך כדי תקשורת הגיונית ומפרה. אנו לומדים ליצור שפה מסוג אחר, שפת הלב שיכולה לחבר בין עמים שונים, בין דורות ובין חלקים נפרדים בתוכנו. הכלב הקוסמי הוא ההתגלמות של מי שיכול לדבר את שפת הלב ושפרץ מבעד לקודים של השפה, הזמן והמרחב. היום ננשום את הכלב הלבבי ונתחבר לשפת הלב.



מאחלת שגל המראה

  יוביל מבעד למראה

אל "ואהבת לרעך כמוך"!


בברכה ואהבה,

טליה.

צרו קשר


  • אשמח לשמוע מכם