הידע מבקש להתרחב לציבור
טקסט שנכתב בשנת 2006 בהוצאת החוברת הראשונה שהוצאתי ורלוונטי גם היום: )
הקודים, שעד לא מזמן הוחזקו בידי שאמנים, רבנים, כמרים ונזירים,
מבקש להיות מועבר עכשיו! לכולם!
שנים שאני חוקרת בפליאה את הקודים של המאיה.
הסמלים, הצורות, התנועות, הצבעים, המספרים, המקצבים, הטונים, הצלילים,
סחררו את ראשי, נפשי וגופי, אינספור פעמים.
מה זה מאיה? מי אלה המאיות?
הידע המרתק, המדויק והקסום הזה, הופך עכשיו לנחלת הכלל.
משחק החיים, שבו כולנו שותפים, מתחיל להתבהר לנו.
אנו חיים בתקופה מרגשת – מצד אחד אנו חשים בעידון, ברכות וביכולת לשנות
ומצד שני אנו חשים גם בקושי של הדברים.
אין ספק שבעולם קוטבי אנו חיים, והדואליות היא חלק ממשי ממנה.
הידע של המאיה מאפשר לנו להתנהל בעולם הקוטבי הזה.
זה הוא ידע הזמן והמרחב והתנועה מעבר להם.
חכמת המאיה מחברת בין חסר הזמן לזמן, בדרך מתמטית מדויקת להפליא
ומראה לנו את ההתפתחות ההיסטורית על פני הזמן,
כהתרחשות ידועה מראש, בהתפתחות האבולוציה.
הקודים של המאיה מוצגים בפנינו כצורות גיאומטריות, בצירופים שונים, שיוצרים לוח שנה.
לוח שנה זה, הקרוי הצ'ולקין, מתעד את מהלכי הכוכבים בכל רגע נתון.
הצורות הגיאומטריות הללו והצירופים שלהן במרחב המציאות,
מאפשרים לנו לנוע מבעד לאשליית הזמן והמציאות,
מקום שחלק קוראים לו "זמן חלום", ממד חמישי, "חסר הזמן",
וליצור משם את המציאות, כאן ועכשיו.
הגיאומטריה הקדושה היא הבסיס של הכול.
לכל אטום שקיים על פני הפלנטה שלנו קיים מרקם גיאומטרי.
לכל - לעצים, לפרחים, לחיות ולדוממים יש את הצורה הגיאומטרית שלהם.
ההפתחות לצורות גיאומטריות- בין אם מדובר בקודים של המאיה, באותיות העבריות,
בהקסגרמות של האי-צ'ינג או הרונים הוויקינגיים, מחברת לזיכרון הקדום,
שמצוי בתוך הד.נ.א. האנושי שלנו.
בכולנו הוטבעו הקודים הללו ואנחנו פשוט נזכרים בהם.
המאיות, הן ישויות מהממד התשיעי, שתומכות בנו בתהליך הרחבת תפיסתנו את הזמן.
האנרגיה שלהם היא מאד רכה, נעימה ועוזרת לנו בתהליך ההתפתחות האנושי שלנו.
אני מכנה אותם בשם 'נביאי הזמן'.
זוהי אנרגיה מעודנת מאד ולנו כיהודים קל להתחבר אליה כאנרגיה של אליהו הנביא.
אבל כיצד ניתן להעלם מהגוף הפיזי מבלי למות מוות פיזי?
וכיצד ניתן לנוע בזמן?
הכלי, שאותו הם מעבירים לנו הוא כלי המרכבה.
לוח הצ'ולקין הוא מרכבה.
כולנו, אחים לדרך, שמענו פעמים רבות את מושג המרכבה- כלי הרכב לממדים המקבילים.
למדנו, מדטנו, נשמנו, הרהרנו, ריחפנו, הרחקנו לכת.
היום אנחנו מתחילים להבין כיצד לתפעל את כלי המרכבה בצורה מודעת.
אלה זמנים מסעירים. באפשרותנו להפעיל את המרכבות שלנו, בדרך לממד החמישי.
מספר הדרכים הוא כמספר האינדיבידואלים על פני הפלנטה שלנו.
לכל אחד מאתנו, הדרך שלו להפעלת המרכבה.
יש כאלה שיעדיפו לכנות זאת בשמות אחרים.
יש כאלה שלא יחפשו הגדרות.
ויש כאלה שפשוט יחיו את הרגע.
יש דוגמאות לאינספור.
אבל כולנו, אם במודע ואם לא,
לומדים להפעיל את המרכבות שלנו.
לוח הצ'ולקין, לוח השנה המקודש של המאיה הוא כלי, שבעזרתו ניתן לנוע לממדים אחרים.
אין זה משנה כלל אם אנחנו מאמינים במרכבות, באמיתות מוחלטות, בנשמות או בגלגולים.
אין זה משנה כלל.
כולנו שותפים לאותה מציאות.
לכולנו הסכמה אחת משותפת לפחות- קיימת מציאות פיזית ואנחנו חיים בה.
אין זה משנה אם ישנן מציאויות מקבילות.
במציאות הזאת, שבה כולנו שותפים קיים מושג שנקרא- "זמן".
אין זה משנה כיצד ננסה להגדירו, לחוות אותו ולחיות בו– הזמן קיים בממד הזה
וכולנו חלק ממנו.
המציאות רבת פנים. משתנה תדיר.
זוגיות. משפחה. פרנסה. חלומות. יצירתיות. אהבה. מיניות. כסף.
פנים רבות למציאות.
וריבוי פניה, עשוי לבלבל.
ידע המאיה עוזר לנו לעשות סדר
ולהפוך את המציאות לפשוטה יותר.
בהדרגה, בנועם, מגל לגל,
אנחנו לומדים, מתפתחים ומשתנים.
כל אחד והקצב שלו. כל אחד ודרכו.
אין צורך לרדת לעומקי הזמן בכדי ליצור מציאות הרמונית יותר, כאן ועכשיו.
הגלופות- הקודים בצורת הסמלים, שהשאירו המאיה, חזקות מאד-
רק מעצם ההסתכלות עליהן, מההתחברות לגל כזה או אחר,
מההתבוננות בסמלים האישיים שלנו,
אנחנו מתחילים להיפתח, להתעורר ולהיזכר.
החיים הופכים לפשוטים יותר.
לוח המאיה הוא משחק, שאפשר לשחק אותו בצורות שונות.
איש איש בדרכו.
זה ממש לא משנה.
העיקר ליהנות.
ולהשתוקק למשחק הזה עוד ועוד.
המשחק הזה מאפשר לנו ניתוח אסטרולוגי לכל רגע נתון.
אפשר להסתפק בהורוסקופ השבועי של ידיעות אחרונות,
ללכת לבעלי המקצוע לקבלת מפה מורכבת,
לבקש חוות דעת נוספת
או ללמוד את מחזורי הכוכבים והבתים.
כל אחד ובחירתו.
העיקר להפנות את תשומת הלב לעניין הזמן.
להתחיל להרחיב את המודעות שלנו,
להבין מה משפיע על כל רגע נתון,
מה מניע כל אחד ואחת מאתנו.
לא מדובר בלמידה, אלא בתהליך של היזכרות.
היזכרות שפותחת אותנו להבנה, התפתחות ואהבה.
מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לצורות וצבעים.
כילדה קטנה הייתי מוקסמת מהצורות שעשו העננים בשמים.
הייתי יושבת שעות ובוהה בצורות המשתנות של העננים.
עד היום אני עושה את זה...
כילדה הייתי חולת אסטמה,
ונאלצתי לבלות שעות על גבי שעות במיטה
ופיתחתי לי עולם משל עצמי
עולם של יצורים משונים.
לאחר מכן עבדתי עם אנשים שאפשרו לי לתקשר דרך עולם דמיוני זה.
עם ילדים אוטיסטים, שלמעשה מתקשרים רק בתדר הטלפתי
או עם 'משוגעים' שונים ומשונים,
שגם הם למעשה מתקשרים ברובד אחר של מציאות,
שרוב האנשים פשוט לא רואים.
השיחות במשפחה בה גדלתי התנהלו בכמה שפות במקביל
ומוחי התרגל לקשר בין אובייקטים שונים
וכיוון שהתקשיתי לזכור את שמות הצבעים .
המצאתי להם שמות משלי:
במקום אדום: "צבע של אש",
ובמקום כחול: "הצבע של הים",
וכך הלאה...
חיברתי בין צבע לצורה.
צורות וצבעים
צורות וצבעים
תמיד חיפשתי אותם בכל מקום.
באחד המסעות בטאמיל נאדו שבהודו ראיתי קורי עכביש שהדהימו אותי סביב עץ
הם יצרו צורה גיאומטרית מושלמת!
זוכרת שנעמדתי מול העץ
וחשבתי לעצמי שהדרך להבין את היקום שמקיף אותי היא דרך צורות גיאומטריות.
החלטתי ללמוד ולחקור.
בדרכי פגשתי באישה יקרה בשם דליה ברונשטיין, שלימדה את נשימות המרכבה.
באחד השיעורים היא פתחה ואמרה:
"אתמול בלילה ביקשתי להבין את משמעות המושג צ'ולקין, הלוח הקדוש של המאיה.
קיבלתי מסר לעמוד על משמעותו. נכנסתי להרפיה עמוקה, שבמהלכה לקחו אותי אל מקדשי השמש במקסיקו.
ציירתי את הסמלים המוצגים על הקירות והרי הם לפניכם".
אני זוכרת, שכשראיתי את סמלי המאיה המצוירים, הרגשתי שהעולם עמד מלכת.
הצורות הללו דיברו אלי מיד.
דליה הוסיפה גם רשימה של תנועות, "מודרות", שקשורות לכל צורה,
וזהו, זאת הערכה שקיבלנו. באותו שיעור הסתיים מבחינת דליה הפרק על המאיה.
אך לא כך מבחינתי...
מאותו יום ועד היום
אני מתרגלת את המודרות של המאיה מדי יום ביומו
וחיה את החכמה הטמונה בקודים הללו.
באותה תקופה, תירגלתי את הידע כסוג של התעמלות.
נשימה של צורות אל תוך התאים שלי,
שיוצרים חיבור פנימי עמוק ומחזקים אותי.
כעבור יותר משנתיים של תרגול התנועות ונשימת ההסמלים,
הופיע פתאום חבר של חבר, שחי באותה עת בקנדה, אבנר נחמיאס שמו.
אבנר צץ בפתח ביתי עם ערימה של ספרים וכתבים ואמר:
"את נורמאלית? נראה לך שזה רק תנועות?! מדובר בחכמה מקיפה של תרבות עתיקה.
מדובר בלוחות של זמן, באסטרולוגיה מעמיקה, בידע על אודות השמים והאדמה".
נכנסתי לחפירה עמוקה בנבכי המאיה.
באותו זמן גרתי בכרם מהר"ל הירוקה והקסומה
וקיבלתי הדרכה מאליהו הנביא,
גם הוא בעל ידע על אודות הזמן
ותנועה חופשית בין ממדים.
למעשה חכמת המאיה מקבילה לחכמת הקבלה
וכן לחכמה הסינית ולכל ידע, שמציג את התפתחות היקום בצורות גיאומטריות.
לאחר שנים של למידה, חקירה עמוקה ותקשורים אישיים,
התחלתי ללמד את חכמת המאיה.
מכיוון שמדובר בידע הזמן והמרחב,
שהוא חדשני ושונה,
לקח לי זמן לתרגם את המידע בשפה ברורה לכל נפש,
אך התלמידים הופיעו,
ודרכם גם תובנות מעמיקות ומרחיקות לכת.
לאחר שנתיים של לימוד המידע,
החלטתי להמשיך את המסע. הגעתי לעם המאיה, שבגואטמאלה.
רציתי לפגוש שאמאן מאיה אמיתי,
שילמד אותי את חכמת הזמן העתיקה.
ואכן, למחרת הנחיתה בגואטמאלה סיטי,
פגשתי את פדרו קרוז משושלת הקיצ'ה, שהפך למורי.
אחד המשפטים שהוא חזר עליהם שוב ושוב היה:
"תלמדי הרבה את הסמלים, תלמדי הרבה..."
היום אני מבינה, שכל הידע מובא בסמלים הללו,
ושלמעשה הצורות הן השפה של הבריאה
שקודמת לשפה המדוברת
ומכילה את כל ידע הבריאה.
20 הסמלים וצירופיהם השונים יכולים לעזור ליצור את המציאות הרצויה לנו בכל רגע נתון.
המפגש עם פדרו העמיק את ההבנה שלי.
הטקסים היוו חלק משמעותי מהחניכה שעברתי.
נזכרת באותו אחר צהריים, שבו ישבנו אצלו בהר, בחדר המלבני,
מול הסווט לודג' והמזבח המקודש, שבפינת החדר,
כשהוא אמר:
"מחר, קצת לפני הזריחה, אנחנו יוצאים לעיר,
קונים חומרים לטקס ונוסעים למקום מבודד.
תתכונני". וכך היה.
למחרת התייצבתי במזח של אגם אטיטלן,
מחכה נרגשת לקראת המסע.
פדרו הופיע הדור וחגיגי, על פניו חיוך חכם וקורן.
עצרנו בפאנחאצ'יל, העיר הקרובה,
נכנסו לחנות של נרות, קטורות ושכאלה
וקנינו ארגז ענק מלא בכל טוב.
ביני לבין עצמי תהיתי,
מי ירים את הארגז הזה, שהרי פדרו כבר בן יותר משבעים שנה,
משקל כזה לא מתאים לאדם בגילו.
והתשובה בצבצה לה - "אני"...
לאחר כמה ניסיונות כושלים להרים את הארגז מהצדדים
הפכתי לאחת המקומיות, הנחתי את השל כבנדנה לראשי.
פדרו רק חייך ועזר לי לסדר את הבנדנה נכון,
עליה הנחתי את הארגז
ולמרבה הפלא, הוא לא היה כבד בכלל.
הטקס נערך על צלע הר מקודשת,
המשקיפה לאגם אטיטלן המרשים.
עצים גבוהים ומושרשים ורוח מלטפת.
באותו טקס הרגשתי שמרגע זה ואילך אני מחויבת להעביר את המידע.
זוהי החניכה שביקשתי.
ההתקדשות קרתה.
הוצפתי דמעות של אושר,
וחשתי יראת כבוד מהולה בניצוץ חיים למידע המקודש.
היום אני יכולה לומר, שהמידע של המאיה שינה את חיי.
היכולת לחיות את ההווה שלי מתוך שמחה,
הלכה והתפתחה,
ככל שעקבתי אחר הקודים הללו.
כשחזרתי לישראל, חקרתי את אופן פעולת המח
וסוף סוף הבנתי למה בדיוק המידע של המאיה מיועד:
לעזור לנו לשמור על נוכחות מלאה ברגע ההווה,
כשאנו שמחים בחלקנו ויוצרים מציאות קסומה בחיינו.
החלל והמרחב בנויים מצורות וסמלים.
זוהי שפת הבריאה.
באתר זה הנכם עומדים לצאת למסע קסום של צורות וצבעים,
שיכול לחולל שינויים מרחיקי לכת בחייכם.
כדי שהמידע יהיה ברור ונגיש לכל
בחרתי להתמקד בעיקר בחכמת מפתחות הזמן עצמם.
כל סמל מכיל המון מידע
ועצם החיבור אליהם משנה את תפיסת המציאות שלנו.
הצורות מצויות בתוך תאי הגוף שלנו, לכן מדובר בהיזכרות יותר מאשר בלמידה.
כשנכיר את האפשרויות הטמונות בצירופים הללו
נוכל לחולל ניסים בחיינו.
המטרה שלי באתר זה:
שהמידע הזה יהיה נגיש וזמין לכולנו.
כמורה וכחוקרת מאיה,
מקווה שהאתר יעודד ויעורר השראה,
ללמוד את הקודים של המאיה,
להרחיב את תפיסת הזמן שלנו,
לעורר את הזיכרון שקיים בתוכנו
וכך להגדיל את היכולת ליצור מציאות,
ללמוד כיצד לשחק עמה
ולחיות את הרגע.
אני מאחלת לכולנו
שנהנה מהמשחק הקוטבי המשותף לכולנו,
שנחייך בכל פעם שנפליג לזמן חלום
וממנו נתעורר שלווים למציאות,
שנפתח את ליבנו כרוחב הממדים
ובעיקר שנשחק ונזום בנינוחות בחיינו.
אמן.
באהבה, טליה