תחזית המאיה

זמן לפתוח את הלב:

גל הכלב מלמד לפתוח את הלב ובמהלכו אנו עומדים לחגוג את תחילת השנה היהודית הרוחנית עם חג הפסח, הוא גם חג החירות. סיפור יציאת מצרים מעיד על האפשרות להירפא ממעצורים פנימיים ולצאת לחופשי- כפי שנאמר: "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז) . נדמה כי מדובר בסוג של גאולה משום שהחיים כרגע במציאות הקוטבית עם כל ההרס והשליליות והאפשרויות המאד מוגבלות הקיימות בה, מעוררים ספקות בנוגע למחשבה על בחירה חופשית. בעיניי הקשיים והכאבים במציאות נובעים מ'גולים' עצמיים של התניות דפוסיות והם שיעורי הנשמה בגוף הזה. כשאדם מרפא את האוטומטים המוטבעים בו אז אפשרויות הבחירה בחייו הולכות ומתרחבות. עם הכלב אנו לומדים שלב פתוח, פתוח כל הזמן. בכל רגע ולכל אדם, גם לזר. אין בו קטלוגים ושיפוטים מנטליים של ראש מסווג ומבקר ששומר על ה'שלי'. בפסח הנוכחי קיים הפוטנציאל להתעורר למודעות לכך שבכולנו נשמה עצומה וגם אם אדם מתנהג כלפינו בחוסר הגינות, המקור לכך הינו בפצעים עמוקים שנמצאים בבסיס אישיותו. הלמידה היא להרפות ולסלוח, כמו שאמר ישו "סלח להם כי הם לא ידעו מה הם עושים". ההרפייה הפנימית מהדרמות והמאבקים מאפשרת לחוות את פלא הרגע המתרחש בכל רגע. הכלב מאפשר להתבוננות רגשית כנה אל תוך העומקים של עצמנו עד לאיזון פנימי וליצירה של יש מאין עם הקוף הגאון. הסנכרון של פסח לגל הכלב מעיד על האפשרות להפוך לאדם שפתוח בליבו ושמחובר ליושרה הפנימית שלו. בעיניי זוהי הגאולה, השחרור מרעש הראש עם כלא המחשבות המקטלג, המגדיר והרץ ללא הרף והחיבור לשקט שבלב. לאורך הגל אנו עוברים מסע ספירלי שמתחיל בפתיחת לב כלבלבית ומסתיים ברוח שמחוברת להדרכת הנשמה האדירה. אנו מוזמנים לשחרר התניות מהותיות, לפסוע דרך חלון הנוכחות לרגע ולהתכונן לקפיצת דרך פנימית משמעותית בשנה הרוחנית החדשה.

שיהיה לנו גל לבבי מלא בהשראת הנשמה : ) אמן!

ב- 13/4, כוונת הגל היא הכ-לב: שדוחף לחבר בין הכוונה ללב ולפתוח את ליבנו עוד ועוד. החיים הם בית ספר של למידת האהבה ועם הכלב אנו לומדים להגדיל בתוכנו את האהבה שאנו חשים כלפי בני האדם, הטבע הסובב, ההנאות הקטנות ובכלל, לכל מה שיש ויש! כולנו חווינו משברים כואבים עם אנשים קרובים ונפגענו במערכות יחסים אינטימיות. בגלל הפחד לחוות כאב, שמנו על עצמנו מנגנוני הגנה מתוחכמים ואנו נזהרים מלתת אמון וליצור יחסי קירבה. הכלב מלמד שנהפוך הוא! קירבה גורמת להכיר את עצמנו יותר לעומק ופתיחת הלב מביאה לחיינו שמחה, אושר והנאה צרופה. זוהי מהותה של קרבה שחושפת רגשות שונים וגם אם לפעמים חווים כאב בקשר קרוב, זוהי הזדמנות נפלאה ללמידה ולהעמקה לבבית גדולה אף יותר. הכלב מאפשר לשחרר סגירות, חשדנות ושליטה שכביכול מגנים עלינו ובמקומם להסכים לאבד שליטה ללא ידוע ולפתוח את ליבנו למגוון החוויות המרגשות הממתינות לנו. חכמת הגל מלמדת שבבסיסן של מערכות יחסים אינטימיות מושתת על "ואהבת לרעך כמוך". אנו לומדים להיות קשובים גם לרצונות ולצרכים שלנו וגם לאחר, 'עין החוצה ועין פנימה'. כידידו הנאמן של האדם הכלב מלמד להפוך לחברים הטובים שלנו ולשים את הפוקוס על רצונותינו הייחודיים.  במשך הגל אנחנו לומדים על אינטימיות עם עצמנו ועם האחר, מאזנים רגשות קיצוניים ומשחררים את דרמות האגו הסוערות שרוצה תשומת לב מהעולם החיצון. הכלב ממגנט אנרגיות של חמימות, אמון, פתיחות וחברות אמיתית שהיא המהות המאחדת בעולמנו הקוטבי. דרך קשרים חבריים אנו גדלים ומכירים את העוצמות שבנו ותדרים אלו מהדהדים הרבה מעבר לפיזי. לאורך הגל מערכות היחסים הקרובות יכולות לתמוך בנו ואף לגדול ולהתחזק וכן קיים פוטנציאל להיכרויות אינטימיות חדשות. אנו מוזמנים לנשום היום כלב ולהרגיש כיצד ליבנו הולך ונפתח. ננשום לאזור החזה והלב ונתמלא בשמחה, בחמימות ובהרגשת מאוהבות בחיים הנדירים הללו!

ה- 14/4, אתגר הגל הוא הקוף: הדרך לפתיחת הלב עם הכלב עוברת דרך הקוף השובב והיצירתי. כדי להסכים 'להסתכן' בפתיחת הלב, הקוף מחבר לזווית ראייה משועשעת על האירועים המתרחשים. הוא מאתגר לעלות על במת החיים עם הקסם והכישורים הקיימים בנו ולשחק את משחק החיים ובגדול, במקוריות ובשמחה. המחסומים שעוצרים אותנו היום קשורים למידע כואב שהוטבע בנו באירועי הילדות, אבל! אנו כבר לא הילדים ההם ויכולים להרשות לעצמנו להתאהב בחיים היקרים הללו. שובבות מתאפשרת כשאנו נוכחים בפלא הרגע ועם הקוף אנחנו לומדים לשחרר את הראש העמוס בתכנונים, חישובים ושיפוטים. תהליך פתיחת הלב יכול להציף בפחדים ובמועקות והקוף מבקש שנשחרר כבדות, ריחוק וציניות. הקושי הוא לבטא, להוציא החוצה בפשטות את קולנו האותנטי, את מה שאנו מרגישים וחושבים ולשחרר את מנגנוני ההגנה של ראשנו העמוס שמעכבים את הקסם וההברקות האישיות. אותנטיות נובעת מהחיבור לנשמה. כשאנחנו מפסיקים להזדהות עם הדפוסים האישיותיים המצמצמים, אנו חיים פחות ביחס ל- נורמות ולסביבה והופכים ליותר ויותר אותנטיים. הקוף דוחף לשזור את הכישורים הייחודים לנו במציאות הקוטבית ובקלילות ובנועם ליצור בה את רצונותינו. לאורך הגל ננשום קוף ונאפשר לילד הסקרן והמשועשע שבנו לשחק בהנאה עם היש הקיים במציאות. ננשום ונזרום עם פרץ הגאונות הקופיפי שבנו ונתחבר ליצירה הספיראלית שמגיעה מהשראת נשמתנו ומאפשרת ליצור בהנאה יש מאין.

ה- 15/4: ביום השלישי של תחילת המיקוד בפתרון האתגר באנרגיית האדם: שמלמד שמותר לנו לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. אמנם זה נשמע מרחיק לכת, אך באמת ניתן לחיות במציאות שבה אנו חיים ומבטאים את רצונותנו האותנטיים. רובנו חיים בתוך ראש מנטלי מניפולטיבי שמתמקד בבעיות ובקשיים. כדי להתאזן רגשית ולעלות על בימת החיים ובגדול, האדם מבקש שנשים בצד את השכל הקודח וההומה ללא הרף ואת שאלות הקיום הטורדניות שמנקרות ברקע. הספקות והשאלות מקבלות שוב ושוב את אותן התשובות בהתאם למידע הדפוסי הקיים במוחנו. האדם מציע לאפשר לליבנו להיות הקפטן המוביל ולשכלנו להפוך לזרוע הביצועית. הוא מלמד להיות קשובים ללב ולגוף ולהיפתח למה שאנחנו באמת רוצים ומרגישים. אז נגלה שאפשר לזרום בנועם ובלבביות עם רצונותינו האותנטיים. האדם גם מלמד להסתכל בגובה הלב על הסובבים ולהתייחס לכל מפגש כאל התכנסות של חכמה. בדרך לאיזון קשרינו האינטימיים אנו מבינים שכל אחד ודרכו ואין לכך שום קשר אישי אלינו. במקום אובייקטיבי נטול שיפוט ניתן לזרום עם לב פתוח ולחזק את שיתופי פעולה עם שותפינו למסע החיים. היום ננשום אדם ונפתח לתבונה ולהגיון הבריא שבנו ובעזרתם נפתור כל מכשול שצץ. נאפשר לצלילות שבאדם להמיס את תחושות השיתוק והרפיון של עבודת העומק שבגל. ננשום ונהפוך לגביע פתוח לשפע היקום ולהזדמנויות שצצות על הדרך.

היום הרביעי של הגל ב- 16/4, אנרגיית שער עם הלך שמים: שמזמין אותנו ליצור מרחב מקודש ובו לחקור וללמוד על הרצונות והצרכים שלנו. בחלל הזה הלך השמים מעיר אותנו לדעת את עצמנו, את מה שטוב ונעים לנו ואת המקומות שבהם הגיע הזמן להציב גבולות ברורים. חכמת הקודים בגל מלמדת שלא ניתן להגיע לאיזון רגשי מבלי להיות בעדנו ולשים גבולות לכל מי ומה ששואבים לנו אנרגיה. רובם של בני האדם נעים בהילוך הישרדותי אוטומטי ולא באמת יכולים לראות אותנו. העניין הוא שאנחנו נראה אותנו! כדי להקטין את הדרמות בחיים, אנחנו לומדים לבטא בבהירות את גבולות רצוננו, להתמלא באסרטיביות שלווה ולהגיד "לא" ברור כשהדברים לא באמת מתאימים או נכונים לנו. הכלב מלמד שאנחנו מאד מאד חשובים ומאפשר להקשבה הראויה לרצונותינו ברגע. זה לא שהאחר איננו חשוב, אך תפקידנו הוא לשמור עלינו. כשאנו מקפידים לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים, האנרגיה נשמרת בתוכנו ואנו נפתחים לצדדים היצירתיים והלבביים באישיותנו. הלך שמים מלמד שהאהבה לעצמנו ולעולם גדלה כשאנחנו שומרים על החלק הרגיש והפגיע שבנו, מוותרים על תפיסות העולם המקובעות של הראש המקטלג ומרחיבים עוד ועוד את זווית הראייה בנוגע למצבי החיים. עם הלך שמים תמיד קיים פוטנציאל אדיר לקפיצה אישית במודעות לנשמתנו האדירה. היום ננשום הלך שמים לכל התאים בגוף ונקשיב לצרכים ולרצונות שלנו. ננשום ונתחבר לידע אינסופי, נתמלא בחמלה ונתרגם בדרכינו ה"קופיפית" את הדרכת הנשמה.

ב- 17/4 תהליך פתיחת הלב ממשיך ליום החמישי, באנרגיית הקוסם: שמאפשר לשחרר את התנגדויות האגו המצוי בתנודה תמידית כלפי החוץ ומאוים מאנשים, כותרות וזמנים. הקוסם מלמד ששום דבר לא קורה שם בחוץ אלא שהכל קורה ביננו לבין עצמנו. פתיחה כלבבית דורשת לנטרל את האגו הקשיח והמגן. כשאנו ביחס לעולם, לאנשים ולנורמה, אנו חיים מתוך ראש עם מנגנוני הגנה. ביום של גיבוש כח הרצון הפנימי להפסקת דרמות האגו, הקוסם מלמד לסמוך על האינטואיציה ולשחרר את הצורך באישורים ובפידבקים מהחוץ. הגיע הזמן שנבין שאנו יודעים הכי טוב מי אנחנו ומה נכון לנו בחיינו. אף אחד מבחוץ לא מכיר אותנו כפי שאנו את עצמנו ועכשיו הזמן לסמוך עלינו. כדי שליבנו יפתח ונשחק בכיף עם היצירתיות ה'קופיפית', הקוסם מחבר למקור עצום של אנרגיה שקיים בנו, לעוצמה הנשית נטולת האגו ולעומקים של בריאה מבעד לזמן ולמרחב. כשאנו מפסיקים לחיות ביחס לכותרות החיצוניות, אנו מתחברים לידיעת הלב ומתמקדים במה שבאמת חשוב לנו. אז אנחנו מסוגלים להכיל כמה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים ואם בכלל... עוצמת הקוסם נובעת משחרור הביטחון החיצוני ומחיבור לקול (הילד) הפנימי שלא תלוי או מושפע מהסביבה. היום ננשום קוסם ונרחיב את היכולת להכיל הצפות 'כלבלביות'. ננשום ובפשטות ובצניעות נאפשר לנשמתנו להדריך אותנו.

ב- 18/4 היום השישי של הגל, באנרגיית הנשר: שבעיניו החדות מסמל יכולת לראייה רחבה שמחוברת לתקווה ולחזון. בגל של פתיחת הלב המסר הוא להרחיב את רצונותיו אל מעבר לנושאינו הפרטיים. לוותר על אינטרסים אישיים כדי ליצור שלם שגדול על סכום החלקים. הנשר מאפשר לראות מעבר לעצמי האישי את החזון המקודם לאנושות כולה. הוא מכוון להגביה מעוף אל מעבר לשגרה השוטפת ולהתבונן בתמונה השלמה של חיינו על כל חלקיה. במקום להסתבך בפרשנות צרה של פרט ספציפי, הנשר מרומם לנקודת מבט אובייקטיבית ולזוויות ראייה שלא חשבנו עליהן. הפרספקטיבה המאוזנת והפרופורציונאלית בנוגע למהות ההתרחשויות מאפשרת לשקט פנימי ולהרפיה מהמאבק ההישרדותי. ההתמסרות הקופיפית השובבה לאפשרויות הקיימות כאן מתחת לאף מתאפשרת כשמפסיקים להדגיש קשיים ובעיות שהם מיחזור אוטומטי של מידע כואב. פאזל החיים מורכב מצדדים רבים ואנו לומדים לשלב בין כולם בהרמוניה והנשר מלמד גם להרפות ולנוח. מצב של מנוחה מתאפשר כשעוצרים את הפעילות השוטפת, המשימות היעילות ואף את החזון הגבוה ופשוט 'עושים כלום'. היום ננשום נשר ונראה כיצד כל החלקים הרכיבים את מציאותינו הם בחירת נשמה. ננשום תקווה לליבנו ומידע למימוש חלומותינו. נרחיב את הראייה ונשלח גם מחשבות של אהבה, בריאות, שפע ותקווה לכל יושבי כדור הארץ.

ב- 19/4 מגיע ערב פסח בשיא הגל, ביום שער באנרגיית הלוחם: רובנו יושבים בערב פסח ומספרים את סיפור הגאולה המסופר מזה אלפי שנים. סביב השולחן יושבים דורות שונים, מבוגרים וילדים ומעלים את האפשרות של לצאת לחופשי מכלא האשליה של המציאות הדואלית. ההסבה לשולחן של בני משפחה שונים שלא בהכרח קרובים זה לזה והשאיפה לאינטימיות ולאחדות נסמכים על גאולת העבר. האפשרות לתקשורת של הקשבה וקבלה נוצרת במעבר לחשיבה הלבבית. פסח מאפשר להתמרה שכזאת ולמעבר למצב מודעות חדש שמתחזק עם הסנכרון לגל הכלב הלבבי. בעיניי מדובר בשינוי משעבוד פנימי לא מודע לכאב רגשי הנשען על תבניות חשיבה ממוחזרות מהילדות לבחירה בריפוי הכאב שמוביל לאפשרות הבחירה. הלוחם בשער בערב החג מאפשר לשחרר חוסר ביטחון בנו ובאמת שלנו ולהפחתת התלות בחוץ. בפסגת תהליך פתיחת הלב אנחנו מכוונים לנטרל את התלות בתארים, ב'כותרות' ובעשיית רושם על הסביבה ובכך להפחתת רעשי האגו ולחיבור ב'לינק' ישיר לקולנו. הלוחם האינטליגנט ממשיך לשאול שאלות ולהטיל ספקות בהיבטים באינטימיות עם עצמנו ועם קרובינו. בסוף החקירה האישית הוא מחבר לידיעה וודאית בנוגע לדרך שהכי פותחת עכשיו את ליבנו. הוא עצמאי בשטח, יכול להסתדר בכוחות עצמו בכל מקום ועם כל אחד ובערב החג מחבר לקול פנימי חד ובהיר. הוא מזמין לבטא אמת פנימית זו מבלי לפחד מתוצאות עתידיות ובקצב שנכון לנו מכוון למימוש מקורי. הוא מאפשר להציב את הגבולות מזריעת הלך שמים, להתאים את הגוף לאנרגיות המעודנות עם הקוסם ולתעל את האנרגיה למימוש חזון הנשר. בערב פסח ננשום לוחם, נרגיש את הנקודה בעין השלישית נפתחת ונקשיב לעצמנו, לליבנו ולמה שנכון לנו. אז נצעד בדרך החיים המופלאה באומץ, בתבונה, ברגישות ובנחישות.

ה- 20/4: חג פסח: היום השמיני של תחילת הירידה בקצב הגל עם אנרגיית האדמה: ביום הראשון של פסח האדמ-ה מחברת בין האדם שאנו לאלוהי שבנו ומעידה על היכולת לצאת לחופשי מהכבלים במוחנו. הגאולה של כל אחד מאתנו אפשרית כשאנחנו מחוברים לאהבת הנשמה שנוכחת בתאי גופנו. האלוהות אינה מתקיימת היכן שהוא 'שם', אלא קיימת כאן ועכשיו בתוך הגוף. בחג הפסח אנחנו לומדים שהגוף הוא השער לתדרים המעודנים של הנשמה והאדמה מלמדת שהקרקוע בגוף מאפשר לכך. בדרך לחיבור ללב ודרכו ליצירתיות הנשמה, אנו בודקים בכנות עד כמה אנחנו מעוגנים בגוף ומחוברים למציאות הממשית. האדמה בפסח מבקשת שנשאל את עצמנו: "האם אני נוכח/ת במציאות הפיזית עם שתי רגליים על הקרקע"?, "האם אני מבטא/ת בפועל את הרעיונות היצירתיים הקיימים בראשי?", "האם עיסוקיי היום יומיים משקפים את מה שנשמתי מבקשת לעשות פה בכדור הארץ"?, "עד כמה אני פשוט עושה את שלי בלי לנסות לשכנע את הסובבים בצדקת דרכי"?, "האם אני לומד/ת ופתוח/ה לעוד מידע חדש"?, "האם הפכתי לתלוי/ה בחומר ושכחתי את הרוח"? האדמה מעירה אותנו לממש את רעיונותינו המקוריים במציאות הריאלית ומדרבנת להוציא את רצונותינו מהכח אל הפועל באופן פרקטי. בחג הפסח ננשום אדמה, נשתרש עמוק בתוך גופנו ונחווה את ליבנו נרגע ונפתח להשראת הנשמה. ננשום ונמקד את עצמנו בגוף ובחיים בתוכו. הנוכחות המודעת בגוף מאפשרת לחיים יצירתיים שנוצרים בלב פתוח ואוהב.

ב- 21/4 ביום התשיעי מגיעה המראה: א' חוה"מ: בגל שהנושא שלו הוא קשרים אינטימיים, אנרגיית המראה מזמינה לחשבון נפש ביננו לבין עצמנו ומראותינו. ביום הפענוח היא מלמדת שתהליך פתיחת הלב חייב לבוא לידי ביטוי ביחסים חמים עם הסובבים. אנו לא חיים באי בודד ולב פתוח מעיד על נתינה ללא תנאים, חשבונאות ופנקסנות. אנו לומדים להתבונן באופן 'נקי' על הסובבים ללא הסיווגים המצומצמים של תרגומינו הדפוסיים ולקבל את האדם באשר הוא אדם. כדי להתחבר לגאונות הנשמה דרך המראות אנו לומדים על המקומות הפצועים שבנו ועל היבטים יצירתיים שחסומים אצלנו. במהלך הגל והחג השהות עם חברים, מכרים ומשפחה מאפשרת לנטרול הגדרות שיפוטיות וביקורת על דרכים אחרות משלנו ופתיחה לתקשורת ישירה וכלבבית עם העולם. כל אחד ודרכו הייחודית והמראה מכבדת את אינסוף דרכי הבריאה. ניתן לשים לב לתחושות שעולות בנו במהלך המפגשים השונים. נתבונן במיוחד במצבים שבהם אנחנו מתנתקים מהלב כדי לזכות באישור ובהכרת החוץ ומושפעים מדעות הסביבה, במקום לעשות את מה שנכון לנו. נזהה את המקומות שהאנרגיה שלנו מופנית החוצה, שחשוב לנו להרשים ולהוכיח במקום פשוט להיות עצמנו. אנו מסירים את החוקים והנורמות החברתיות המזויפות לקראת חיים עם לב פתוח. בחול המועד ננשום מראה, נתבונן במערכות יחסים מאתגרות ונשחרר את התנגדויות האגו. שינוי הגישה למראות מאפשר לאחדות בתוכנו ואז גם עם סביבתנו ועם היקום כולו.

ה- 22/4, היום העשירי של הגל באנרגיית הסערה: ב' חוה"מ: יחד עם החג אנו עוברים תהליך עמוק של איזון רגשי ולהשלמת התהליך הסערה לוקחת אותנו היום למסע של ריפוי. ההכנה הפנימית והריפוי הכרחיים משום שקשרי אהבה תומכים ומערסלים מתאפשרים כשאדם מתחבר בתוכו לתדר האהבה. הטרנספורמציה מתרחשת תמיד מתוך הפנים אל החוץ. דברים מתבשלים בתוכנו וכתוצאה מכך משתנים במציאותינו. ביום של ה"פינישים" הסערה מזרזת את התפתחותנו הפיזית, הרגשית, המנטלית והאתרית ומכינה את מערכת העצבים שלנו להכלה של חיים עם לב פתוח והשראת הנשמה. בזמן ריפוי הסערה התדר של הגוף מתעדן והופך לפחות דחוס ובהדרגה אנו מנקים דימויים שליליים ומידע של התת מודע שמגבילים את התדר שלנו. ביום העשירי שבו הלב והיצירה מתחילים להיפתח, הסערה המרפאה מלמדת להפוך לעוגן מטעין ובטוח של עצמנו. היא ממלאה בתחושות של אמון והגנה, מגדילה את ידיעת הכישורים המייחדים אותנו ובכך מאפשרת לפתיחה לבבית בחיים ה"סוערים" השוטפים. היום ננשום סערה לכל תאי הגוף וניתן הוראה למח לרפא ולאזן את הגוף. ננשום ונתמלא באמון בעצמנו ובעולם ונחווה הסכמה פנימית לקפוץ לים החיים הגדול ולזרום בחופשיות מליבנו.

ב- 23/4 הגענו ליום ה- ובו הזמן לשחרר את מה שעדיין מעכב את פתיחת הלב באנרגיית השמש: ג' חוה"מ: השמש ממלאה בחמימות, באור ובמידע לגבי דרכינו בחיים ואורה מבהיר את הקשרים והתחומים בהם אנחנו עדיין לא פועלים מהלב וחווים מחסומים באש החיים. השמש מבקשת שנפשפש עוד לעומק מוחנו ונוציא משם כמה מעצורים לביטוי גאוניות נשמתנו. היא מזמינה אותנו לשאול את עצמנו: "מה עדיין לא בהיר וברור לי באופן שבו אני רוצה לבטא את עצמי"?, "מה עוצר אותי מלפעול מתוך להט היצירה הקיים בי"?, "היכן אני עדיין מרגיש/ה קור, ניכור, וכבדות ביום יום שלי"?, "באילו מצבים אני מוצף/ת רגשית במקום להתייחס לעובדות עצמן"? היום ננשום את אור השמש, נתחבר להגיון הבריא ולאש היצירה שבנו ונזרום בנדיבות כלפי עצמנו וסביבתנו. הנדיבות החומרית והרגשית מתאפשרת בזרימה מתוך המקום הרחב שמבין ש'כמו בעליונים כך בתחתונים' ומתוך ההבנה שמה ששלנו באמת אף אחד לא יכול לקחת מאתנו. ננשום ונדמיין שמש ענקית במרכז לבנו. אז נתבונן בכל הדברים שמרגשים ופותחים אותנו אל שמחת החיים שבנו ונהנה מהם.

ב- 24/4 ביום ה-12 פתרון הגל עם אנרגיית הדרקון: ד' חוה"מ: האנרגיה הנשית והאימהית בפתרון מעידה על כך שבמצבים רבים יותר ביום יום שלנו אנו מחוברים לדמות האם המחבקת והמערסלת שרואה את רגישויותינו. דרקונית קריסטלית מסמלת אדם עם ביטחון, עוצמה וראייה אופטימית. תהליך פתיחת הלב יחד עם פסח מובילים למקום של הקבלה ולתחושה של אהבה לעצמנו בדיוק כפי שאנחנו עכשיו. הקבלה ממקדת במה שיש בנו ולנו והפוקוס על היש מייצר עוד ועוד יש ממשי בחיינו. ביום הפתרון אנחנו מחוברים לעוצמה הנשית שבנו שמפרגנת ומתנהלת באהבה לעצמה ולסובבים. החסימות הרגשיות והיצירתיות נבעו מביקורתיות אוטומטית ומהרגלים של הרס עצמי. גל הכלב אפשר לרפא חלק מהשפיטה העצמית שמנעה את הביטוי האותנטי ולהחליפה ברכות מזינה. הלך שמים נמצא היום בהדרכה ובפתרון מעיד על כך שלמדנו להיות בעדנו ואנו מכבדים בהחלטיות נחושה את צרכינו ורצונותינו. תפקיד ההורה הינו לשמור על הרגישויות והצרכים של הילד שבנו ושימת הגבולות הברורים, היא מעין הזנה עצמית. קבלה זו של עצמנו הופכת לבסיס מוצק לביטוי היצירתיות הנשמתית השופעת שבנו. היום ננשום דרקונית לתאי הגוף וניתן הוראה למח לחיות ביש. נחווה תחושת חום וחיבוק פנימיים. ננשום ונטעין את עצמנו ביש הקיים ונברא עולמות חדשים ומרגשים במציאות חיינו.

סוף הגל ב- 25/4, ביום ה- 13 עם אנרגיית הרוח: ה' חוה"מ: ערב חג שני: בסוף הגל אנו מודעים לנוכחות החיה של נשמתנו העצומה בתוך הגוף הפיזי. בערב החג השני עם הרוח שמחוברת לנשימה ולנשמה אנו מוזמנים בכל שאיפה לשאוף נשמה ולקבל אפשרויות יצירתיות לביטוי עצמי. אנו חיים בקרקע ממשית מרובת קשיים, אך כשליבנו נפתח אנו צומחים לאינסוף האפשרויות שבנשמתנו העצומה. לאורך הגל עברנו תהליך שהחל בכלב רגיש, נאמן ואוהב ומגיע לרוח מלאה בהשראה, שמחה ונועם. מכלב שמגנט את נתינת האמון בעצמנו ובשותפים למסע החיים עד להפיכתנו לרוח רכה מבחוץ ויציבה מבפנים. הקוף דחף להוציא החוצה את היצירתיות והרוח זורמת בנועם ובקלילות כמו יונק דבש עליז וססגוני. הרוח בסוף הגל מעידה על יצירת סוג חדש של תקשורת עם הסובבים, מהקרובים ביותר ועד לאנשים שאנו פוגשים על הדרך. תהליך האיזון הרגשי שעברנו לימד לבטא את עצמנו בהגיון, בנועם ובפשטות, ללא צורך בדרמות ובקיצוניות. הגל מלמד שמערכות יחסים אוהבות ומתפתחות נשענות על תקשורת הגיונית ועל היכולת לבטא את רצונותינו באופן ברור ובהיר. הרוח הקוסמית מסמלת את ביטוי השראת הנשמה, את האיכויות הזכריות של ביטוי קולנו הקופיפי ברוגע ובהומור. העובדה שהיא מסיימת את הגל מראה על כברת הדרך שיש לעבור כדי להפוך לאדם ישיר, תקשורתי, בהיר וכנה. חג הפסח מסומל עם אליהו הנביא שהוא ההתגלמות של מי שיכול לדבר את שפת הלב, שפרץ מבעד לקודים של השפה, הזמן והמרחב ולפי המסורת ממשיך לחיות בכל דור ודור. גל הכלב נתן לנו טעימה של האפשרות לגאולת הדיבור וליצירת שפה על דורית ועל זמנית המקשרת בין כולם ובה תקשורת זורמת ומשוחררת מכבלים של זמן ומקום. ניתן לחיות כאן במציאות היום יומית שמחים בחלקנו, לזרום בעקבות האמת בליבנו ולבטא באהבה את השפע שמוזרם אלינו בכל רגע ורגע.

אמן ואמן!

גל הכלב מסתיים לו ואנו מברכים על הגל הבא, גל הלילה.

מאחלת שאנרגיות הכלב יפתחו את ליבנו 

עוד ועוד ועוד!

וחג של חירות.

בברכה ובאהבה,

טליה.