תחזית המאיה

שלום וברכה לגל השמש המאירה:

שמחבר לאלמנט האש הפנימית ומאפשר להוריד לקרקע את האידאלים מרחיקי הלכת שלנו. בחציו הראשון אנו חוגגים את חג החנוכה והסנכרון בין השמש המאירה לחג האורות מעיד על פוטנציאל ל'מוארות' שקיים עכשיו. בנמשל של חנוכה, המלחמה של היהודים ביונים מסמלת את המאבק הפנימי הבלתי פוסק שקיים בנו. בכל רגע יש איזו מחשבה מטרידה, תחושה מכאיבה, מישהו שקשה לנו עמו ועוד. אנו חווים מלחמה תמידית בין היכולת לראות דברים ממקום רחב ובהיר לבין חשכה ועיוורון מצומצמים שמתקיימים בנושאי הנשמה שלנו. אתגר הדרקונית בגל מעצים את המאבק הזה המתחולל בתוכנו- בין החיבור לחלק הילדי, האוהב, האותנטי שבנו לבין הילוך אוטומטי מנותק הנובע מהפחד להרגיש כאב. היוונים בסיפור מייצגים את הספקות והמעצורים הפנימיים שלא מאפשרים לחוות את האהבה הפנימית שקיימת בנו מרגע בואנו לעולם ולתמיד. בדיוק כשם שהדרקונית מציפה את הקונפליקט בין ההקשבה לקולות העולם, ההורים, החוקים והמסגרות לבין הקול הפנימי שתמיד מלווה אותנו. הסימבול של חנוכה מלמד להאיר מבפנים כמו כד קטן שמאיר חשכה גדולה ולרפא את הדפוסים המעכבים שיוצרים מציאות קוטבית מוגבלת. בגל השמש אנו לומדים לזרום מתוך אינטואיציה דרקונית רכה של הלב ולא מתוך הכתבות החוקים החיצוניים. השמש מאפשרת להתחבר לפח השמן הזה, שקיים בליבנו ושמספיק כדי להאיר כל שנחפוץ בו.

חנוכה תמיד נחגג בתקופה שבה הימים הולכים ומתקצרים, עד ליום הקצר ביותר ב21/12 שבעיניי רבים מסמל באופן פורמאלי את תחילת החורף. בזמן שבו אובייקטיבית כמות אור השמש ביום הולכת ופוחתת, אנחנו מדליקים את נרות החג במטרה להאיר מבפנים היבטים שונים במציאותינו. אור החנוכייה מאפשר לראות את מה שכבר קיים עכשיו בנו ובחיינו ומאיר אפשרויות חדשות.  ואת זה בדיוק ממגנטת השמש. בחנוכה אנו מוזמנים להישען על המשאבים שבנו עד למציאת פתרונות מבפנים והארת 'החשכה' החורפית.

גל השמש מאפשר להאיר מתוך עצמנו ולהכיר ביש עד שנחווה חיבור לנשמתנו העצומה שאינה כבולה לזמן ומרחב. כוונת הגל היא למלא את חיינו ברטט מעודן שמאיר רבדים חדשים ועמוקים שעד היום לא היתה לנו אפשרות להיחשף אליהם. המאיה מלמדים שמה שאנו רואים בעולם הפיזי הוא רק חלק מזערי מיכולות הראייה שלנו. האור שבו השמש ממלאה הוא הרבה מעבר לזה של קרני השמש הסולאריים. אנחנו נפתחים לכך שבתוך כל אחד ואחת קיימת שמש מאירה וקורנת. בתוך הגוף הפיזי הזה קיים השער לתדרים המעודנים של הנשמה. הסנכרון לחנוכה יכול להאיר את חיינו ברבדים שטרם נחשפנו ופתח להתחדשות. יחד עם החגיגות הקולקטיביות המשותפות שמתקיימות עכשיו ניתן להשפיעעל חיינו ואף על היקום כולו-  "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן". אמן!

ה- 4/12: טון 1, היום הראשון בגל השמש: ג' חנוכה: ההקבלה בין חנוכה לשמש היום מעידה על פוטנציאל לחיבור לנשמתנו האדירה. הנרות שאנו מדליקים הם סימבול לתקווה. ככל שאנחנו רואים את האור שבנו ואת האפשרויות הקיימות אנו מתמלאים בתקווה מבפנים. הסנכרון עם השמש יכול להפוך אותנו לפח שמן שמוטען באהבת הנשמה ומזין את עצמו ואת העולם בכל רגע נתון. כל אחד  הוא נשמה אדירה בתוך עצמי פיזי נפרד. השמש מלמדת ליצור הרמוניה בינה לבין המחשבות, המילים והמעשים. היא אלת הפרחים ומסמלת את המושלמות וההרמוניה הקיימים בפרח. בכל פעם שנכנסים לתוך שדה של פרחים, מגוון הצורות והצבעים מפעים את ליבנו. פרחים הם למעשה מרקמים גיאומטריים מושלמים שפותחים לחוויה לבבית של אחדות. בגל השמש אנחנו לומדים להפוך לפרח שמתבונן בפליאה על המצוי בחייו ורואה את המושלמות הקיימת בבריאה על אינסוף הצורות האינדיבידואליות שבה. המילה מושלם יכולה לבלבל משום שהיא יוצרת אובססיה מחשבתית אחר אידאל שלא בהכרח קיים. אנו לומדים להיות שלמים עם עצמנו ועם מה שכבר יש בנו ובחיינו ברגע זה ממש. אנו לומדים למצוא סיפוק בתוכנו ומפסיקים להציב לעצמנו ולאחרים סף קריטריונים בלתי אפשרי. אנחנו כבר עכשיו מופלאים ומחוברים לנשמה ללא תלות בשום דבר חיצוני! אחרי גל היד הגדוש שבו למדנו לזרום עם הרצון, השמש עוזרת להחליט במה כדאי להתמקד ומדייקת ומהבהירה אספקטים במציאותינו המשתנה. היא מושכת אש חמה, יצירתית ולוהטת שחודרת לכל רובד ונדבך ועוזרת לפתור בלבול. אחרי תהליך של חקירה היא מחברת לזמן פנימי. כשאנו באמת קשובים לרצון הפנימי, ההרמוניה השמשית פשוט מחלחלת למעשינו. בנר השלישי ננשום את השמש ונגיד: 'אני מסופק/ת מעצמי ומחיי'. נאפשר לשמש למגנט חמימות פנימית, לחבר אותנו לאהבת הנשמה וננוע במציאות בחופשיות, במיקוד ובנדיבות שופעת כלפינו והסובבים. ניתן לדמיין שמש זהובה מעל לראשינו ולאפשר לה להאיר אותנו מבפנים.

ה- 5/12: ד' חנוכה: טון 2 באנרגיה של דרקון בהדרכת הלך שמים: בחנוכה היוונים נכנסו לבית המקדש המשול ללב. הם שברו את הכדים כולם מלבד לאחד 'קטן'. בנמשל כד זה הוא מקום הקיים בליבו של כל אחד ואחת מאתנו. זהו מקום טהור ואוהב בתוכנו שמחובר לנשמה העצומה ושלא ניתן לגעת בו. בחנוכה אנו לומדים להדליק את האור הזה שבליבנו. והדרקונית הירחית מלמדת זאת דרך שחרור כלא הקולות המתישים של החוץ. עם הדחיפה של השמש לכוונה לבבית ולדיוק במחשבות ובמעשים, אנרגיית הדרקונית מראה היכן אנחנו עדיין מלאים בביקורת עצמית ובנוקשות פנימית. כדי לסנכרן בין האישיות למהות הנשמה שאנחנו עלינו ללמוד לשחרר הרס עצמי של מחשבות שליליות. הפחדים השונים מוקרנים לעולם כתמונה הולוגרפית, נתקלים במסה בחלל וחוזרים אלינו כמציאות. הימים בחנוכה טומנים אור גדול וכדאי לשים לב למחשבות, למילים ולמעשים. המחשבות המבוטאות במילים הן שיוצרות את מציאותנו, כפי שנאמר 'חיים ומוות ביד הלשון'. כמו משק כנפי הפרפר שעובר מבעד למרחבים, כך גם המחשבות יוצרות מציאות מידית. ככל שנקפיד להשתמש במילים חיוביות ונלמד על העוצמה הטמונה בהקרנות הפנימיות שאנו משדרים ליקום, נוכל לברוא את רצונותינו באפס זמן (אמן!). זו בחירה אישית שלנו היכן אנחנו שופטים והשיפוטיות היא למעשה אקט אלים. הדרקון היא האנרגיה הנשית המקבלת וכמו שד אימהי שמזין בחום ובאהבה את תינוקו היא מלמדת להזין את גופנו במה שמחייה אותו, את נפשנו באהבה ואת מחשבותינו בהשראה. אנו מתמקדים במה שגורם לנו לחייך ובכישורים שבנו. היכולת לזהות שאנו הבוחרים והיוצרים מתממשת כשאנו מקבלים את עצמנו ואת מה שיצרנו עד היום. ברגע הקבלה, נשים לב כיצד בקשותינו נוצרות בסינכרוניות המופלאה של פעימת החיים. הלך שמים המדריך מלמד שיכולות הבריאה שבנו יתחזקו כשנשמור על גבולות ברורים ונקפיד להקשיב לצרכינו. באוטומטים הרגשיים לכולנו קיימת נטייה להרס עצמי ובמקרים רבים אנו מעמידים את עצמנו במצבי התעללות של ממש. הלך שמים מאפשר ליצירת עוגן נחוש והחלטי שמסוגל להגיד "לא" אסרטיבי לכל מי ומה שלא מתאימים לו. באתגר השער הוא מבקש ש'נקפיד' לעשות בדיוק את מה שטוב ונעים לנו מבלי להרגיש אשמים, מוזרים או להדביק כותרת אחרת על רצונותינו. כשאנו מתייחסים במלוא ה'רצינות' לרצונותינו, הרעש במוחנו הולך וקטן ונוצר עבורנו חלל ללמידה, התפתחות וחיבור לחכמת הנשמה. בנר הרביעי ננשום דרקון ונעשה סריקה של כל מה שיש בנו ובחיינו. ננשום לאזור הבטן ונגיד: "כמו שאני זה הכי טוב שיש כרגע", נרגיש חמימות שמתפשטת ונחווה רגיעה. - "נר לי, נר לי, נר לי, דקיק, בחנוכה נרי אדליק".

ה- 6/12: ה' חנוכה: טון 3, באנרגיה של רוח בהדרכת מגשר העולמות: הרוח מחברת לנשימה ולנשמה. למעשה בכל שאיפה אנחנו שואפים נשמה ובחנוכה אנו מגבירים את המודעות לנוכחות נשמתנו בגוף. אנו מוזמנים לנשום את רוח הנשמה ולקבל אפשרויות לביטוי יצירתי. הרוח מסמלת את עקרון התקשורת ומלמדת לבטא את האמת שלנו באופן הגיוני ובהיר בכל השפות והצלילים. כדי להפסיק את הביקורת עלינו ללמוד להגיב באופן פרקטי להתרחשויות השונות. במקום התרגום הסובייקטיבי האוטומטי לעובדות הריאליות, הרוח החשמלית ממלאה בהגיון בריא וביכולת להתבונן בעובדות ועליהן לפתח רצפים הגיוניים. היא מסמלת את יונק הדבש הססגוני שמקפץ לו בשמחה מעניין לעניין. בגל השמש אנחנו זקוקים לאנרגיה הזכרית האקטיבית הקיימת ברוח כדי שנוכל להניע את אש היצירה הנשית שבנו. היא מפיחה אויר בריאותינו, ממלאה את מוחנו במידע מתחדש ומלמדת לבטאם בנועם, בחדות ובהומור. המגשר המדריך מאפשר לרפא כאב עמוק שגורם לביקורת הבלתי פוסקת. הוא דוחף לשחרר תבניות חשיבה שלא מתאימות יותר לחיינו. אנחנו לומדים שהכל תלוי באופן החשיבה שלנו וכדי שנוכל לשדר מחשבות חיוביות, ניתן ורצוי לשחרר זיכרונות טראומתיים. בנר החמישי ננשום רוח הנשמה לתאי הגוף ובהשראתה נתנהג לעצמנו כמו רוח חמה, נעימה ומלטפת. ננשום את המגשר ובעזרתו נבקש לרפא כאב עמוק שמנע מאתנו אהבה עצמית. ננשום נשמה ו"על הניסים ועל הנפלאות"... כולנו מוזמנים ליצור ניסים לעצמנו ולעולם כולו! אמן ואמן!

לפי החכמה הסינית האנרגיה בימים אלה קרויה: "רוח", "השפעה חודרת", "העדין" (הקסגרמה 57), לפיה עלינו ללכת בדרכה של הרוח העדינה והבלתי פוסקת (רוח 3), להגדיר לעצמנו מטרות ברורות ולקיים אותן לאורך זמן (הלך שמים בהדרכה). ההצלחה מגיעה בהדרגה ומביאה עימה בהירות הולכת וגוברת של התכלית שלנו (שמש 1). הזמן דורש סבלנות, מחויבות ארוכת טווח וחזון של מה שברצוננו להשיג בסופו של דבר (דרקון 2).

ה- 7/12: ו' חנוכה: שער: טון 4, באנרגיה של לילה בהדרכת סערה: אנרגיית הלילה מכניסה עמוק פנימה אל ההיכל המקודש שבליבנו ושם מחברת לאור ולמידע מחודש. הלילה מחבר בין ה"ל"- הלמידה ל"יה"- להוויה ומאפשר ללמוד על נושאי הנשמה שעלינו לממש ולהבין בגוף הזה ובחיים הללו. בחנוכה הוא מאפשר לצלול פנימה אל השדים המעיקים שבנו עד שנצליח לראות דברים מפרספקטיבה רחבה. אנו נכנסים למצב של חקירה אישית עמוקה שמלמדת על עצמנו, על תגובותינו הרגשיות ועל דרכי החשיבה שלנו. ההרס נובע מכאב  גדול. בעולם הגדול קיימת חשכה רבה שמתבטאת במלחמות, משברים כלכליים, מחלות, תחושות ייאוש, בידוד והרס. החשכה הקולקטיבית והאישית נובעות מחוסר בידע ומניתוק מהנשמה והאהבה שבפנים. כדי  לראות עם השמש את המצוי כשלם, עלינו להתבונן אל תוך עומק המידע שקיים בנו ולזהות דפוסים שמפעילים אותנו באופן לא מודע וגורמים לכך שנחזור שוב ושוב על אותם השיעורים. בעזרת הלילה אנחנו מגיעים אל המקור הכואב, מבינים את נושא הנשמה ומרחיבים את נקודת מבטינו עד לתחושת נחמה ובית מבפנים. אנרגיית הלילה קרויה גם "בית" ומאפשרת להרגיש בבית בגופנו שנושא אותנו נאמנה לאורך השנים, בביתנו הפיזי שבו אנחנו נחים ויוצרים, ובפלנטה בכלל, שכל אחד מאתנו הוא חלק ייחודי, מיוחד ויפיפה שלה. כשאנו חווים רגיעה, נינוחות וחיבור מבפנים, שפע מגיע אלינו. הסערה המדריכה מחזקת את הריפוי ומנקה דחיסות מנטלית ופיזית. היא מחברת למקום נקי ופשוט בליבנו שנותן אמון בעצמנו ובעולם וקופץ בהתרגשות למימיי החיים המרתקים. כשם שהמכבים לא נזקקו לכמות גדולה של שמן לגירוש החשכה, כך עצם הנכונות שלנו לעבור את התהליך בגל השמש מאפשר ל"גירוש החושך". במרחב נינוח וביתי ובנר השישי ננשום לילה ונתמקד בריפוי ובהרחבת זווית הראייה. בהיכל הלילה נלמד את שיעורי הנשמה, נראה את היופי והחכמה שקיימים בנו ועם האור והאש נקבל את שלל המתנות הצבעוניות שממתינות לנו בתוך תוכנו.

ה-  8/12: ז' חנוכה: טון 5, באנרגיה של זרע בהדרכת אדם: הלמידה בחנוכה היא להפוך לכד שמן שמלא בחיוביות ובאנרגיה, שחי במלאות את הרגע מבלי לחוות תנודות אל העולם, החוץ והנורמות. להתחבר לאור השמש שבליבנו ולכן הזרע דוחף להסכים לשינוי מהותי וגם מניע ליצור אותו ולהשתנות. לרוב אנו מפחדים לשנות את המסגרות, ההרגלים וה'חוקים' שהתרגלנו לחיות ע"פיהם. רובנו נעים מהילוך אוטומטי ומתפשרים על דברים רבים כי הם בטווח הידוע והמוכר. עם הזרע אנחנו לומדים שכל שינוי הוא לטובה ושזרימה עם שינויים יוצרת הפתעות משמחות. ביום החיבור לסנטר הזרע הקוואנטי מאפשר לקלוט את הרווח הטמון בשינויים. כשאנו מזהים את הצמיחה החיובית המתרחשת במהלכם שינויים ואת הרצף ההתפתחותי שעברנו בחודשים ובשנים שחלפו, אנו מתחברים לעוצמה הנשית המקבלת. במקום תבניות נוקשות שמלוות אותנו שנים, אנו לומדים לזרום, להשתחרר ולצמוח. האחיזה ה'אובססיבית' במצבים קבועים מונעת חיבור לעוצמה גדולה. האדם מדריך היום ללכת בחכמה בדרכינו, עם עיניים פקוחות לשפע ההזדמנויות שצצות להן. הוא מאפשר לקבל את הדרך שבחרנו וכן את הדרכים האחרות. כשאנחנו מנטרלים את השיפוטים הסובייקטיביים ומקבלים את 'האדם באשר הוא אדם', השפעתנו ושיתופי הפעולה הפוריים גדלים. בנר השביעי ננשום זרע ונגיד: 'אני מסכים להשתנות'. אז ננשום את אור האדם עד שנחווה תחושה של שמחים על כל היש הקיים בחלקנו. אנו מתחילים לנוע עם לב פתוח ומאפשרים לשינויים להתרחש עכשיו. האור שאנו מדליקים הוא מעבר לאור השמש המוכר לנו. זהו אור של מידע חדש, של אהבה, של רטט מעודן שאליו ניתן להתחבר במהלך ימי החג והגל. 

ה- 9/12: זאת החנוכה: טון 6, באנרגיה של נחש בהדרכת נחש: ביום הזרימה עם הפלוס, מופיע הנחש הצבעוני ומחבר אל הפולס בגוף. אנו חיים כאן בכדור הארץ, במציאות דואלית בתוך גוף אנושי והנחש מאפשר לשמוח על הנוכחות בגוף. לאורך הגל השמש מזרימה אור וחום וכדי שנוכל להכיל את אלמנט האש הלוהטת, הנחש מלמד לחבר בין המח לתאי הגוף ולהתענג על המציאות הפיזית. הוא מפיח בגופנו את שמחת החיים ומאפשר פשוט להנות מארגון ודיוק התהליכים שמתרחשים עכשיו. אתגר הדרקונית שמלמדת לקבל את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו מתאפשר כשאנו נוכחים בגוף ומכירים ומברכים על הייחודיות שלנו. כמו שאנחנו בדיוק הכרחי ליקום כולו! במקום להדגיש את השונות וחוסר השייכות, הנחש הקצבי מלמד להתמקד באותנטיות ובעוצמות שבנו. במקום להשוות את עצמנו ולנסות לעמוד בנורמות ובחוקים חיצוניים, הנחש מחבר לאינדיבידואליות ולרצונותינו האמיתיים. בנר השמיני ננשום נחש, נגיד: "אני רוצה לחיות" ונחווה את אור החיים פועם בחוזקה בליבנו. ננשום ונודה על החיים הללו ועל התפקיד הייחודי והמיוחד ששמור אך ורק לנו במכלול של תהליכי היקום. ננשום וננשום עד שנהפוך לחנוכייה מאירה וקורנת!

לפי החכמה הסינית האנרגיה בימים אלה קרויה: "אנרגיה פוטנציאלית" (הקסגרמה 26), על פיה קיימת בידנו עכשיו אנרגיה עוצמתית שמאפשרת להגשים משימות מרחיקות לכת (זרע 5). לפי הסינים היכולת לשלוט בכוחותינו, לכוונם ולרסנם מביאה להצלחה מרובה (נחש 6). עלינו להעריך מחדש את המטרות שהצבנו לעצמנו, לבדוק האם הן ראויות ולטובתם הנעלה של כל הנוגעים בדבר. התבוננות זו מובילה למימוש עצמי (דרקון 2). זהו זמן לפריצת דרך משמעותית (לילה 4) שיכולה לשנות לגמרי את חיינו (זרע 5).

ה- 10/12: טון 7, באנרגיה של מגשר עולמות בהדרכת מראה: המגשר המהדהד בשיא מאפשר לקלוט שהחיים הם במה ושאנחנו השחקנים הראשיים. אנו בוחרים גם באילו סרטים להשתתף וגם מפתחים ויוצרים את התסריטים השונים. כולנו חיים בסרט אחד גדול וממוחזר בהתאם לדפוסים הרגשיים שנוצרו בנו בילדותנו ובחנוכה של שנת 20:18 הגיע הזמן לשנות את התסריטים שלא נעימים לנו. הכל עניין של בחירה מאיפה לחיות- ממה שאין וחסר ומגביל או ממה שיש ואפשרי. הפצעים המדממים מהילדות לרוב משאירים אותנו באותן בחירות מצומצמות ואוטומטיות. בשיא תהליך החיבור לשמש הקורנות, המגשר עוזר לרפא כאב עמוק. החיבור לנשמה קיים בכל רגע ודרך ריפוי זכרונות כואבים מהגוף ניתן להפסיק להזדהות עם הסרט. אנרגיית המראה המדריכה היא סמל לאינסוף ההשתקפויות שמלמדות על עצמנו. המראות  משקפות את הדפוסים שמעיקים עלינו. במקום לאבד אנרגיה על השלכות ותרגומים, אנו מבינים שכל אחד והסרט שלו. כל אחד והתפקיד שהוא בוחר לשחק בחייו. שום דבר לא באמת אישי או מכוון נגדנו. דרך אינטראקציות עם העולם אנו משחררים שיפוטים שכליים ומתחברים לנדיבות השמשית שבליבנו. שיא הגל מלמד שרוב בני האדם 'סגורים' בתוך מערכת מידע מצומצמת שעליה גדלו. כל אחד מסתובב בתוך 'בועה' משל עצמו. כשנקלוט זאת, נפסיק את מנגנוני ההגנה שיוצרים השלכות ונוכל פשוט להיות מי שאנחנו, שלווים, נוכחים ושמחים על הרגע. במהלך הגל השהות עם חברים, מכרים ומשפחה מאפשרת לנטרל הגדרות שיפוטיות וערכים מוגבלים. היום ננשום מגשר, נדמיין אור לבן בכל תא ותא ונאפשר לריפוי להתרחש. אז ננשום את המראה ונגיד: "אני רואה מבעד למראות" ונקבל באהבה את בני האדם.

ה- 11/12: טון 8, באנרגיה של יד בהדרכת קוף: בכולנו קיימת היכולת לנוע מתוך להט היצירה השמשי הנוכח ביש ברגע. ביום היושרה אנו לומדים לזרום כמו גל ולנוע בהנאה מעניין לעניין תוך ביטוי מבריק של כישורינו. היד מזמינה לחקור את המעצורים הפנימיים שמונעים זרימה קולחת במציאות. אנו מוזמנים לשאול: "האם אני עושה למען הדבר או למען התוצאה"?, "האם אני נאמן/ה לידיעה הפנימית שלי"?, "האם אני מדאיג/ה ומלחיצ/ה את עצמי או שפשוט מגשימה פרקטית את שניתן לקידום רצונותיי"?, "האם אני נותנ/ת מקום לפגיעות, לרגישות ולאנושיות שבי וזורמ/ת בקצב שנכון לי"?, "האם אני מבטא/ת את היצירתיות והמקוריות הקיימים בי בפעולות יום יומיות"?, "האם אני קשוב/ה לידע הגוף האינטואיטיבי או שהראש הוא זה שמנהל אותי"?, "האם אני לוקח/ת כל דבר ברצינות או שמא גם משתעשע/ת ממשחק החיים המרתק"? ביום הפענוח היד הגלקטית מגלה לנו- שזה לא מה אנחנו עושים אלא איך אנו עושים זאת! העניין בזרימה שמשית הוא היכולת להתכוון במלאות על כל רגע במקום להתנהל מאוטומט של ראש עמוס והומה. קיים בנו כוח פנימי שיודע לנוע מנקודה לנקודה מתוך החיבור לרצון האותנטי. הקוף בהדרכה מאפשר להשתעשע מכל מה שקורה ולנוע למקומות שבהם כיף, קליל ונעים לנו. החיים נועדו לשחק ובגדול! והקוף מזמין להנות מה'שטויות' הקטנות של החיים. היום ננשום את ידיעת היד לגוף ונתחבר לאינטואיציה. אז ננשום קוף ונחווה חיבור לנשמתנו שממלאה בהשראה גאונית ובהברקות ברגע.

ה- 12/12: טון 9, באנרגיה של כוכב בהדרכת זרע: אנרגיית הכוכב מחברת למרכז שבליבנו שמקרין אור ואהבה. היא מסמלת את ונוס, פסגת ההרמוניה, האהבה והיופי בעולם. תדר האהבה 'זמין' עבורנו בכל רגע. הכוכב מלמד להצית בכל פעם מחדש את האהבה והאור שבנו. לא מדובר בלאהוב את עצמנו אלא בחיבור לאהבה שפשוט תמיד נמצאת בנו ומאפשרת לרכות ולחמימות פנימיים. כדי להאיר עלינו לשחרר חשכה מחיינו וחשיבתנו וביום הפענוח הכוכב מטעין במידע חיובי ובאופטימיות. ככל שאנו מתמקדים ביש, החיים מתמלאים בעוד ועוד יש. ככל שנדגיש את החיובי, נוכל לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו. אנו נפתחים לראיית הנשמה שהיא המקום ה'ונוסי' הרחב, היפה, הנדיב והעוצמתי הקיים בכולנו. הזרע המדריך מעיד על פוטנציאל אדיר להתחדשות. הוא מלמד ש-'השינוי הוא הדבר היחידי שקבוע ביקום'. עכשיו הזמן לשחרר הרגל או סיטואציה שהפכו לאוטומט ובמקומו לארוג יצירה חדשה. הוא ממלא באומץ להשתנות ובצורה מכוונת לפעול להגשמת חלומותינו. אנחנו לומדים להתגמש אל מעבר להרגלים הבטוחים שהיו לנו. ברגע שנזרום עם ההזדמנויות שצצות מבלי לצמצם מראש את האופן שבו הדברים אמורים לקרות, נחווה מבפנים את אהבת הכוכב. אנחנו מוזמנים לנשום כוכב, להתמלא באנרגיית האהבה והיופי ולשדר תבניות חיוביות. אז ננשום זרע ונגיד: "כל שינוי מביא לחיי שמחה, אושר ואהבה" ו"אני מסכים להשתנות".

ה- 13/12: טון 10, באנרגיה של ירח בהדרכת אדמה: כולנו היינו רוצים להיות חיוביים ולהתגלגל כמו כדור במציאות החיים, פתוחים ל-360 מעלות של אפשרויות. אך יש בנו ילד רגיש שחווה כאב ולכן מפחד להיפתח. ההזדהות עם הכאב גורמת להתנהל מתוך מנגנוני הגנה שמצמצמים את דרך ההתבוננות על העולם ואת האפשרויות הקיימות עבורנו מתחת לאף. ביום של דיוק התהליך הירח עוזר לרפא פצע ישן שמעכב את החיבור לאש הנשמה. הילד הוא החלק הפועם, החי והתוסס שבנו. ככל שהחלק הבוגר מסכים לנחם, להכיל ולהקשיב לחלק הילדי, נוצרת בתוכנו שלווה אימהית דרקונית נינוחה שמאפשרת לזרום במלוא עוצמת האש. הירח מאפשר להיות קשובים לאמת הפנימית ומלמד שכדאי שקול הילד הוא זה שיכוון. כשאנחנו בוחרים סיטואציות שמתאימות לקצב ולסגנון שלנו, אנו מתמלאים במוטיבציה לחיות ונעים כמו גל שמשתנה מרגע לרגע. הירח מסמל תחנת תקשורת ומרחיב את יכולת השידור והקליטה לסימנים שהיקום שולח. האדמה המדריכה גם היא מזרימה מידע חדש שמיועד להתעוררות הפנימית. היא מאפשרת לקלוט את הדרכת הנשמה שמעבירה לנו  מסרים ולתרגמם באופן מעשי. כך שהרבה מאד מסרים נשלחים עכשיו על מנת שנתעצם, נסנכרן בין פרטים במציאות ונזרום מתוך האש שבנו. מעבר לצמיחה האישית אנחנו גם מוזמנים לפעול בדרכינו הייחודית למען התפתחות המודעת האנושית כולה. בידי כולנו תמיד קיימת הזדמנות לתרום. ככל שיותר בני אדם ישדרו תבניות מחשבתיות של יש שלום, יש אהבה, יש פתרונות, כך השמש תפיח חום בלבבות כולנו. היום ננשום את סמל הירח לכל תאי הגוף, נחבק ברוך עוטף את הילד המופלא שבתוכנו ונקבל סימנים להמשך הדרך.

לפי החכמה הסינית, האנרגיה שמלווה אותנו קרויה: "המקור" (הקסגרמה 48), על פיה קיים מקור (שמש 1) שמכיל את האמת הקולקטיבית של המין האנושי שמקבל מהתנסותו של היחיד ומעניק לטבעו של היחיד. החדירה למקור נבכי המין האנושי מאפשרת נתינת מענה לצרכים ולרצונות האישיים (ירח 10) ולנגיעה כנה בעומק הרגשות של עצמנו ושל אחינו בני האדם (כלב 11). נדרש עכשיו שיתוף פעולה אמיתי עם השותפים לקארמה (יד 8) כדי שנוכל לממש את המטרות שלנו ולחוות בחיינו את האמיתות האוניברסאליות (כוכב 9).

ה- 14/12: שער: טון 11 באנרגיה של כלב בהדרכת כלב: "ואהבת לרעך כמוך" נאמר, אך! מסתבר שמאד קשה לאהוב את עצמנו כמו שאת האחר. ולכן בגל שבו אנחנו לומדים לקבל את עצמנו ניתן להבין את המשפט כ- "וקבלת את רעך כמוך". לעתים אנו שוכחים את ה"כמוך" ומוצאים את עצמנו מלאים בביקורת עצמית ובתסכול. הכלב המשחרר מלמד ששום דבר לא קורה בחוץ! אלא שהכל קורה ביננו לבין עצמנו. ביום השחרור הוא מעיד על כך שחוסר הקבלה העצמית נעוץ בחסך רגשי פנימי שמניע אל דרמות וקיצוניות בחיים. בתוכנו קיים מקור אהבה פנימי אינסופי. לרוב אנחנו לא מחוברים אליו וכמהים לקבל אהבה מהחוץ. הכלב מלמד להפסיק את התלות בתשומת לב ובאישורים מהסביבה  ולהפוך לחברים הטובים, המאשרים והתומכים של עצמנו. רק כשאנו קשובים לרצונותינו ולצרכינו, ליבנו יכול להיפתח גם לאחרים. רק כשאנחנו נוהגים באהבה כלפי עצמנו, אנחנו יכולים להעניק אהבה גם לקרובינו ולחברינו. במקום הנטייה לרצות את הסובבים ולהישאב לדינמיקות דרמטיות של השלכות, תרגומים וחשבונאות, אנחנו לומדים לאשר את עצמנו לעצמנו ולהכיר במופלאות שבנו. הכלב מאפשר להקשיב לדקויות הצרכים והרצונות שלנו ולזרום בדרך האמצע שנכונה לנו. ביום השער היום ננשום כלב אל מרכז הלב, נגיד- 'אני פתוח/ה' ונרגיש כיצד ליבנו נפתח יותר ויותר.

ה- 15/12: יום שער: טון 12 באנרגיה של קוף בהדרכת לילה: הקוף הקריסטלי מחבר אותנו בחגיגיות לנשמה העצומה ודרכה לגאוניות וליצירתיות הקיימים בנו. השמש מגנטה אש לוהטת ובפתרון הופכת לאנרגיה יצירתית קופיפית בתנועה שמשועשעת ממשחק החיים ופתוחה ליצירה של יש מאין. בעזרת הדגשת היש לאורך הגל הגענו למקום של קבלה עצמית ולהזנה מאוזנת של הצדדים השונים שבנו. כשאנו מוטענים מבפנים, מבלי להיות תלויים באישור, בחיזוק מהחוץ, אנחנו מתחברים למקור החיים הפועם בנו והמקוריות שבנו פורצת החוצה. המגמה בגל השמש היא להתחבר לעולם פנימי רוחני שבו ניתן ללמוד את שיעורי הנשמה. הלילה מדריך הפתרון מעיד על כך שבעזרת התודעה המורחבת שלנו הצלחנו לרפא דפוס כואב שצמצם אותנו. אתגר הדרקון פיתח בנו כוח פנימי ועוצמה לקבל ברכות את המקומות הכואבים שבנו. אנרגיית הלילה משולה לרחם ולמערה. כשאנו יושבים זמן מה בחשכה מוחלטת, לאט ובהדרגה ניתן לראות את האור. כשאנחנו מסירים את ערפל הלילה הדפוסי אנו מתחברים לאינטואיציה חדה ומקבלים גישה לעולם של אור הקיים בנשמתנו. זה הזמן להתבונן פנימה ולהתחבר לעשרת הדיברות הפנימיות ולחזון הגבוה שלנו לעצמנו ולאנושות. אנחנו מוזמנים ליצור היום היכל לילה מקודש, לנשום קוף ולהתמלא במידע מנשמתנו. נמשיך לנשום עד שנחווה תחושת נינוחות ונזרום בהנאה ובקלות במציאות.

ה- 16/12: טון 13, סוף גל השמש מגיע עם אדם בהדרכת לוחם: אדם בטון שלוש עשרה מסמל אדם לבבי, פתוח ומלא בהכרת תודה על דרכו בחיים, שאוהב את 'האדם באשר הוא אדם'. גל השמש הופך אותנו לאדם מלא בחכמה שמעז לבטא את האמת הפנימית העמוקה באלגנטיות, בנועם ובתבונה. אתגר הדרקון יצר מלחמה פנימית בין הקולות של הנורמה, ההורים והחברה לבין קול פנימי נקי ואותנטי. המלחמה היא בין המניפולציות השכליות והוויתור העצמי לבין חיבור לקול אינטואיטיבי שפשוט יודע. תהליך הגל אפשר לשחרר ביקורת והרס עצמיים ע"י קבלה נטולת שיפוט של מה שאנחנו מרגישים ושל היש בחיינו. כתוצאה מכך ניתן לעבור לדרך אחרת של התנהלות, לדרך הזורמת של השמש המאירה שבליבנו. הלוחם המדריך היום מבטא את הקול הפנימי  ומסמל סוג של "נצחון" אישי על התנהלות מתוך דפוס אוטומטי. למדנו להקשיב לידיעת הגוף, בו האינטואיציה ולנטרל את התנודות הבלתי פוסקות של הראש הספקני. המאבק הפנימי בין הרצון-הרץ לצורך-הצר מגיע לפתרונו כשאנו מרפאים את האוטומטיים של הצורך, משחררים הרגלים ותבניות מצומצמות ולומדים להקשיב לרצון ברגע עצמו. הדחיפה עם השמש מובילה לישות אנושית מלאה בחכמה ששמחה על ההזדמנויות המדויקות הנקרות בדרכה ומודה על הזכות לחיים בגוף אנושי. היום ננשום את האדם אל כל הגוף, נבקש לפרוץ את הגבולות הידועים לנו ונתחבר להדרכת הנשמה העצומה שבנו.

גל השמש מסתיים ואנו מתכוננים ומברכים על הגל הבא, גל הלך שמים...

מאחלת לכולנו

גל שמש מאיר, מבהיר ומעצים

וחג חנוכה של ניסים ונפלאותJ

באהבה ובברכה,

טליה.