הזרע מלמד שהשינוי הינו הדבר היחידי שקבוע ביקום ושלמעשה הכל משתנה כל הזמן. הוא מפקס אותנו על שחרור האחיזה בידוע המוכר עם ההרגלים האוטומטים ש'מנהלים' אותנו והיפתחות לכיוונים חדשים. ברגע זה ממש ניתן להתחדש ולקפוץ על הזדמנות שנמצאת עבורנו ממש כאן מתחת לאף. בעזרת ההקשבה לתחושות הגוף ברגע אנחנו לומדים במהלך הגל לזרום בסקרנות ובעניין כמו בטיול במדינה זרה. אנו לומדים ש"כל שינוי בחיים מביא עמו התפתחות, צמיחה ולמידה", גם אם זה לא תמיד נראה כך. עלינו ללמוד להיות 'לא יודעים' כדי לזרוע זרעי התפתחות לכל כיוון שנחפוץ בו. כשאנו אוחזים בשגרה מקובעת בה הכל ידוע מראש ולא משנים דבר, אנו מצויים בנסיגה ביחס לתנועה התמידית של כדור הארץ. בכל רגע הטבע נע ומשתנה במחזוריות וכך גם אנחנו לומדים לנוע מאשליית השליטה בידוע ולגדול. בכל זמן קיימות הזדמנויות להשתנות פנימית ולהתחדשות חיצונית והזרע דוחף לשינויים המיוחלים עבורנו ומאפשר לזרוע אותם באדמת חיינו הפורייה. הזריעה מתרחשת בשני רבדים: שינויים ש'תלויים' בנו, ניתן לכתוב בצורה ברורה את השינוי ושלביו ולעשות את הנדרש למימושם. שינויים ש'תלויים' גם בסובבים ובעולם, בהם נגדיר בצורה מדויקת את רצונותינו ונניחם בצד, מתוך אמון מלא ביקום שיגשימם ברגע המדויק. אנחנו משחררים ציפיות בנוגע לדרך בה הדברים 'אמורים' להיווצר במציאותינו. הכל יכול לקרות לנו. ליקום קיימות אינסוף הפתעות צבעוניות שמחכות אך ורק לנו. היום ננשום את הזרע לתאי הגוף ונגיד: 'אני מסכים להשתנות'. ננשום ונזרע תבניות לחיים מלאים בשמחה ובאושר בחלק השני של הצ'ולקין.

הנחש זוחל קרוב קרוב לאדמה ומלמד שכדי ליצור שינוי עלינו להתחבר לתחושות הגוף ולהשתחרר מהראש החזק ה'רודף' אחר תשוקות פיזיות מוגזמות. להתענג על החושים ועל החיים, על אוכל, אלכוהול, מיניות או טלוויזיה, זה בהחלט העניין, אך להפוך את העונג להתמכרות, לתלות, זה כבר סיפור אחר. במהלך הגל כדאי להיות מודעים להרגלים אוטומטים שמשביתים לנו את כח החיים. כל התמכרות נובעת מפחד להתמודד עם כאב ואתגר הנחש מסמל את המאבק הפנימי המתחולל בנו בין החיבור ללב, לגוף ולרוחב הנשמה עם הרצון הרץ שקיים בהקשבה לגוף לבין הספק, המניפולציות והפחד להרגיש כאב שגורמים לנוע מהצורך הצר של הראש וחוקיו. המלחמה התמידית בין הקשבה לעולם, להורים, לחוקים ולמסגרות לבין קול פנימי שתמיד יודע מה נכון לנו. בכל רגע יש איזו מחשבה מטרידה, תחושה מכאיבה, מישהו שקשה אתו והנחש מאפשר לזרום מתוך האינטואיציה ה'נחשית' בגוף. אור החיות הנחשית מסיר בהדרגה את חשכת הכאב ואת אשליית המוגבלות של המציאות הקוטבית. הנחש מסמל גם רצון אותנטי ייחודי ואת העיסוקים שמאפיינים אך ורק אותנו. הקול האותנטי באתגר יכול לגרום לתחושות של בדידות, שונות וחוסר שייכות. הנחש מלמד שתמיד יש לנו את חברת עצמנו המשובחת ושלמעשה העצמי הזה לא הולך אף פעם לשום מקום. ומעבר לכך אם רק נפקח את עינינו ניווכח שקיימים סביבנו אנשים אוהבים ותומכים. אנו לומדים לצעוד בדרכינו הייחודית ולשחרר את הצורך לעמוד בנורמות קונבנציונאליות או להשתייך למסגרת ברורה. הרי כל אחד מאתנו הוא עולם ומלואו, ייחודי ומיוחד במערך הכולל של היקום ואף אחד אינו יכול לתפוס את מקומו. לאורך הגל ננשום נחש ונגיד: "אני רוצה לחיות את רצון הנשמה שלי", נרגיש את הגוף מתמלא בפולס חיים. ננשום, נרפה מהתלות בחוץ ונחווה בבירור את פעימת קולנו האותנטי.

לרובנו קיים הפחד משינוי משום שבזיכרון הקולקטיבי והאישי שלנו שינויים הובילו לאובדן ולהרס. סביר להניח שבילדותינו חווינו שינוי שגרם לנו ולהורינו כאב גדול. אך המידע הכואב הזה שייך לעבר הרחוק והגיע הרגע לשחררו. ביום הזרימה המגשר מלמד להסכים להרגיש באומץ את הכל, בלי לשפוט ולהתנגד לתהליך. ההסכמה הפנימית לחוות ולהכיל את המנעד הרגשי המלא שלנו מאפשרת בהדרגה לשינוי הרגלים ואוטומטים שכבר לא מתאימים לתדר הנוכחי שלנו. המגשר עוזר לרפא זיכרונות כואבים מהתת מודע שמשפיעים על היכולת להשתנות ולחיות חיים אותנטיים. הוא מסמל מוות לישן, מאפשר לשחרר גיבנת של איסורים פנימיים ומוביל לטרנספורמציה פנימית לקראת מצב מודעות חדש. בשער היום ננשום מגשר ונסלח לעצמנו על האחיזה בישן, על התשוקות המוגזמות, על מנגנוני ההגנה שפיתחנו ובעצם על כך שאנו פשוט בני אדם! מתוך הבנה שדבר אינו אישי נסלח גם לסובבים על חוסר הרגישות וההבנה. ננשום ונקבל ברוך את מה שיש בנו, באחר ובמציאותינו וניוולד מחדש לדמותנו האותנטית, רגועים, נוכחים ושמחים על פסיפס החיים המופלא.

בשער של הזריעה המנטלית היום אנחנו מתחברים לכח פנימי עצום של ידיעה. היד מסמלת מעגל אנרגטי של ארבע רוחות השמים דרך ארבעת האצבעות שהן ארבעת היסודות- אדמה, מים, אש ואויר ויחד עם האגודל שסוגר את המעגל ומסמל את המרכז היודע. מעגל האצבעות האנרגטי יוצר עוגן פנימי של ידיעה שמאפשר להיות ב-being, בלי הצורך לשנות, להזיז או להפיק משהו. כשאנחנו מחוברים לקול האינטואיציה, אנו מקבלים עוד ועוד (יד)ע בהיר בנוגע לדרכי הפעולה, לdoing הנכון לנו עכשיו. אז היד מאפשרת לעשיית דבר מה קונקרטי למען השינוי האישי בחיינו ולו את הדבר הקטן ביותר. כדי לשחרר הרגלים אוטומטים שנוצרו בנו בעבר הרחוק שלנו ולהתמלא בחיות הנחשית, עלינו להסיח את תשומת ליבנו מההיאחזות וההתמכרות לישן ולהיות פעילים במציאות עצמה. היד מאפשרת להעסיק את עצמנו בדברים מעשיים ויצירתיים ולבטא בפועל את כישורינו. היום ננשום יד ונטען בחיות, ברעיונות ובאפשרויות מתחדשות. ננשום תוך כדי פעולה ו"תקתוק עניינים" בהנאה ונזרום בקלות מדבר לדבר. אז נכין רשימה של תוכנית פעולה להמשך הגל ובה נחבר באיזון בין פעילויות חדשות לבין מנוחה והרפיה.

הכוכב מזכיר לנו שנשמתנו האדירה נוכחת תמיד בתוכנו, בתוך תאי הגוף הזה ושבכל רגע ניתן להתחבר למקום האוהב שבנו. הוא מלמד היום שאנחנו בסדר גמור כפי שאנו ברגע זה ממש והגיע הזמן שנכיר בעובדה חשובה זו בעצמנו. הבעיה העיקרית בביטוי קולנו האותנטי היא בביקורת עצמית בלתי פוסקת. חוסר הקבלה הבסיסי שלנו את עצמנו יוצר כאב שמשתיק את קולנו ויוצר תלות בהרגלים מוכרים ו'יציבים' שמלווים אותנו 'נאמנה' שנים ארוכות. זו החלטה אישית שלנו היכן אנו שופטים את עצמנו ושהשיפוט הוא למעשה אקט אלים. כדי שנוכל לשנות משהו בחיינו, בין אם מדובר בהרגל או בצורת החשיבה שלנו, עלינו ראשית לקבל אותו ולהבין שכרגע "זה מה יש". רק המקום החיובי של הקבלה של מה שכבר קיים מאפשר להשתנות ולממש את רצונותינו. בשער של כח הרצון לפתרון, הכוכב משריש בנו את העוגן לראיית היופי הטמון בכל רגע בהתרחשות האנושית ומאפשר בכל פעם מחדש לחזור ליש, לפלוס ולאהבת הנשמה שבנו. היום ננשום כוכב, נדגיש את היש הקיים ונתמלא באנרגיית האהבה של ונוס. ברצף ימי השער שעוטף את צינור האור אנו מתחברים לנשמתנו ומקרינים אהבה ואור של כוכבים לעולם כולו.

לקראת שיא תהליך השינוי צץ פחד עמוק שמציף אותנו ואנו לומדים להפוך להורה נאור, מכיל ואוהב לילד הפצוע והרגיש שבנו. הירח מאפשר להתחבר לילד שלנוכח קשיים בילדות פיתח פחד בסיסי משינויים ויצר מנגנוני הגנה אוטומטיים של משימות והתמכרויות. הקושי לשנות נובע מפחד ממה שנרגיש כשנחווה את הלא ידוע. לרב אנו מעדיפים את החוקים המוכרים והמסגרות הנוקשות ולא 'לקפוץ' למקום שאין לנו שום מושג מה יקרה בו. ילד באמת לא יודע להתנהל בעולם אבל הבוגר שבנו כן יודע! ממקום של בוגר נבון ניתן לעשות שיקולים הגיוניים ולהרשות לעצמנו שינוים קטנים וגדולים. התהליך ממשיך עד שאנו סומכים על תחושות הבטן הילדיות ומרגישים בטוחים ואהובים מבפנים. הירח מאפשר לאזן את אלמנט המים, את הרגשות הסוערים והופך את רגישותנו הגבוהה למצבים ולאנשים לחוזק ולעוצמה פנימיים. היום ננשום ירח ונחזק את רגישות הקליטה לסימנים שמגיעים אלינו בשיחות, בטקסטים ובסיטואציות על הדרך. דבר אינו מתרחש במקרה (קרמה) ובשער של היום, רגישות הירח לדקויות מאפשרת לפקוח את עיינים וללמוד מכל רגע. ננשום ונרגיש חיבור מחודש, מערסל ונעים בין הבוגר לילד ונאפשר לו להוביל אותנו להפתעות המשמחות במגרש צעצועי החיים.

הכלב מלמד להתייחס במלוא החשיבות לרצונותינו ולצרכינו ולהפוך לחברים הכי טובים שלנו. למעשה שום אהבה אינה שווה אם אין בה את מחוות האהבה לעצמנו, את ה"כמוך"- מאהבת לרעך". בשער של השיא, הכלב מחזק את הירח ומכוון להפוך להורה קשוב ומכיל לרגישויות הילד שבנו. זהו תפקיד הורי לשים לב לרצונות ולצרכים של הילד. אתגר הנחש מציף תחושות של חוסר שייכות ובדידות והכלב מזכיר לנו שהחברה הטובה ביותר, שבפועל נמצאת שם תמיד עבורנו היא חברת עצמנו המשובחת. הסיבה להיאחזות בישן ולתחושות הכבדות והטשטוש מקורם בחוסר הקשבה לעצמנו ברגע. פעמים רבות אנו מבזבזים אנרגיה על החוץ, מרצים את האחרים, חווים אשמה ולא באמת עושים את מה שנעים וטוב לנו. הביטול העצמי וההתגייסות הקבועה החוצה לא מאפשרים לשמוע את קול הילד. הכלב תומך בנו לעשות את מה שבאמת נכון לנו וכשאנו נאמנים לעצמנו, רבות מן הדרמות, הפשרות והקיצוניות משתחררות מחיינו. כלב בשיא הגל מעיד ששינוי מהותי דורש למתן קיצוניות מכל סוג ולכן הוא מלמד לחיות באמצע ולא בקטבים הדרמטיים ולהגיע לאיזון ביחסינו האינטימיים. היום ננשום כלב ונתמקד ברצונות, בצרכים ובתחושות שלנו. ההקשבה לעצמנו מאפשרת לפתוח את הלב ומחברת למגע הנשמה ולשפע אינסופי.

ביום היושרה הקוף מכוון אותנו למקום של הקסם והמשחק. אנו מוזמנים לבדוק עד כמה אנחנו באמת מסכימים לשינויים ולשאול את עצמנו: "עד כמה אני מתנהל/ת בקלילות וספונטאניות"?, "עד כמה אני זורם/ת מתוך הקול הילדי והתמים שבי"?, "עד כמה אני מבטא/ת את מחשבותיי ורגשותיי"?, "עד כמה אני מאפשר/ת להשראה יצירתית ולגאוניות הנשמה שבי להתבטא"?, "עד כמה אני מאפשר/ת לצד השובב והמשחקי שבי לצאת לעולם"?, "האם אני קולט/ת שהחיים הם מגרש משחקים ענק"? בחברה המערבית חונכנו לחשוב שאדם בוגר הוא רציני, מוטרד, עסוק ועייף. פעמים רבות נוקשות של ראש עמוס ומחשבן מנהלת אותנו וההרגלים האוטומטיים מונעים מאתנו לראות את ההומור והקסם הקיימים ברגעי החיים השוטפים ולא מאפשרים תנועה קלילה וספונטנית ממצב למשנהו. הקוף מנפץ את אשליית הרצינות וממלא באמון, פתיחות והשראה. הוא מלמד לשחק בהנאה את משחק החיים, בלי לקחת דבר ברצינות רבה מדי. היום ננשום קוף, נתמלא בקלילות ושעשוע. ננשום ונתמלא באנרגיה יצירתית שופעת, בהברקות של הרגע וביכולת לצמוח לכיוונים חדשים.

אתגר הנחש דוחף לביטוי הרצון האינדיבידואלי וביום הפענוח האדם מלמד שאכן בהחלט אפשרי וריאלי לממש את רצונותינו הייחודיים. מה שנדרש הוא לדעת מה אנחנו רוצים באמת ואז ליישם זאת בהגיון ובמקוריות. האדם מסמל הליכה בדרך הלב כשאנו שמחים על היש בחלקנו וממקד אותנו ביש הריאלי ובפתרונות. הוא עוזר להבנה שכדי ליצור שינוי נדרש לשחרר את הספק המנקר בכך שבאמת ניתן לעשות את מה שרוצים בחיים הללו. כשאנו מאמינים בכל ליבנו שמגיע לנו שפע, האנרגיה שלנו עולה ואנו ממגנטים הזדמנויות נפלאות. בשער היום האדם מלמד לפעול ב'הגיון לבבי' ולהתגבר בחכמה על מכשולי המציאות הקוטבית. הוא גם מלמד להתבונן בגובה הלב על הסובבים אותנו ולקבל את המקיפים בדיוק כפי שהם, ללא ביקורת, שיפוט או רצון לשנותם. כל אחד ודרכו וסיבותיו לבחירת מסלולו בחיים. אנחנו מבינים שבני האדם הם סוג של 'תוכנות' סגורות וברב המקרים, הדברים לא באמת קשורים אלינו או נעשים באופן אישי נגדנו. וגם אם כן, זה עדיין לא באמת אישי. היום ננשום אדם ונתבונן באובייקטיביות על אחינו בני האדם. ננשום, נהפוך לגביע פתוח לשפע של אפשרויות ונאמין שכל רצונותינו מגיעים אלינו בקלות.

הלך שמים הוא הנביא, המשיח עם החיבור הישיר לידע הנשמה. בשער היום הוא מאפשר להחלטיות ולנחישות עם עצמנו ועם הסובבים. כהמשך לאתגר הנחש, אנו מוזמנים להתבונן במצבים שבהם אנחנו מאפשרים לאחרים "לשאוב" מאתנו אנרגיה. זה לא שהאחרים אינם חשובים, אלא שפשוט אנחנו מאד חשובים. ביום עיצוב דקויות הגל, הלך שמים מגדיל את ערנותנו בנוגע למצבים בהם אנו פועלים בניגוד לרצון שלנו, מסתובבים בתחושת קורבנות או אשמה או נמצאים בהרס עצמי. עכשיו זה הזמן לומר לכל אלה "לא" ברור והחלטי. כדי להפוך לאינדיבידואל האותנטי שאנחנו, עלינו להגדיר באופן ברור את גבולות רצוננו ולקחת לעצמנו זמן ומרחב למנוחה, להטענה פנימית ולהגדרה מדויקת של חלומותינו יחד עם הדרך למימושם. יצירת גבולות המרחב ממלאה אותנו בכוחות פנימיים לכל שינוי שנחפוץ בו. לאט ובהדרגה הקודים בגל הזרע ממלאים את ליבנו בחמלה ובאומץ ליישום הדרכת נשמתנו ביומיום. היום ננשום את הלך שמים לתאי הגוף, נקיף את עצמנו בספרה מקודשת ובתוך גופנו נתחבר לרוחב נשמתנו העצומה, יוצרת הקסמים.

בליבו של כל אחד קיים מקום טהור ואוהב שמחובר לנשמה העצומה ושלא ניתן לגעת בו. הזדהות האגו עם הראש המאוים תמידית היא שמונעת את החיבור ללב האחד. ביום השחרור של מה שעדיין מעכב אותנו מלהשתנות, הקוסם מלמד לשחרר את הרצון העז של האגו להכרה סביבתית ואת התלות שפיתחנו בתארים ובתשומת הלב מהחוץ. הוא מכוון לראות עד כמה אנו מתנהלים בהתאם לנורמות חברתיות קולקטיביות והכתבות חיצוניות ופידבקים ואישורים מהחוץ 'מפעילים' אותנו, במקום להקשיב לידיעת הלב הפנימית. הקוסם מכוון לכך שאנחנו אלה שיודעים הכי טוב מי אנחנו, מה טוב לנו ומהי הדרך הנכונה לנו. הוא גם מאפשר לשחרר את צורך הראש בשליטה בעצמנו, בסיטואציות ובאחרים. אנחנו בכל מקרה לא שולטים בשום דבר ובאף אחד אך אימצנו תחושה אשלייתית של שליטה כדי להגן על עצמנו מפני פגיעה אפשרית. איננו יכולים לדעת מה יקרה ברגע הבא או מהן המחשבות במוחות הסובבים אותנו והקוסם מאפשר להרפות ממנגנוני ההגנה של ראשנו העמוס. היום ננשום קוסם, נגדיל את יכולתנו להכיל מציאות חדשה ושונה ונאפשר לידיעת הגוף להוביל אותנו לאפשרויות מתחדשות שעכשיו צצות במציאות חיינו.

לאורך גל הזרע אנו נעים מנחש פיזי שזוחל קרוב לאדמה ומתרוממים אל התעופה הססגונית והצבעונית של הנשר שיוצר, משתנה ומגשים את חלומותיו. בפתרון הגל הפכנו לנשר הקריסטלי שממגנט מזל מבורך, פרופורציות וראייה רחבה הנדרשת להגשמת מטרותינו. ממרום תעופת הנשר האצילית אנו משקיפים על תמונת חיינו השלמה עם כל פרטיה. ההתמכרויות המגבילות, התשוקות המוגזמות והפחדים משינוי נבעו מכאב וותיק ועמוק שהוביל לתפיסת מציאות שגוייה. החזון הגבוה והפרופורציות של הנשר ביום הפתרון מעידים על כך שהפסקנו לתרגם סובייקטיבית את העובדות. הראייה הנשרית האובייקטיבית משחררת תחושות אשמה וקורבנות סובייקטיביים ומאפשרת לבחור במודע את האירועים והאנשים במציאות. בהדרגה תחושות הבדידות, הניכור והרצון לטשטוש המציאות התחלפו לתחושות של תקווה, ריקוד, חופש ויצירה. לאורך הגל הרחבנו את תפיסתנו בנוגע למהות השינוי והיום אנו מרחיקים לכת עוד יותר עם חלומותינו. בשער היום נתבונן דרך עיני הנשר שבליבנו על תמונת החיים ונוקיר תודה על כל מה שיש לנו. ננשום ונבחר באילו דברים להתמקד, באילו פרויקטים להשתתף וכיצד ליצור אותם בדרך נחשית אותנטית.

לוחם בטון שלוש עשרה מסמל אדם אינטליגנט ועצמאי שמפעיל ומיישם את יכולות הנשמה הטמונות בו. בסוף הגל הוא מעיד על כך ששחררנו ספקות מרובים, חוקים, הכתבות וקולות מהחוץ ושברגעי החסד אנו קשובים עד מאד לדקויות הקול הפנימי. הגל החל בזרע שמשך שינוי ופריחה ומסתיים בלוחם שמחובר לחכמת הקדמונים ובאומץ ותבונה מבטא את קולו הפנימי. לאורך הגל בדקנו היטב מה מדויק עבורנו, מצאנו את אמיתותינו הפנימיות והיום אנו מיישמים אותם בחכמה בדרך החיים המשתנה תמיד. בתחילת חציו השני של הלוח, הזרע פעל בשיטתיות לשחרור הישן ואפשר לחקור ולמצוא את התחומים שמבקשים עכשיו תנועה חדשה בחיינו. הלוחם האמיץ יודע בדיוק כיצד להגשים באלגנטיות את רצונותיו ולקטוף בנועם את פירות החיים. הוא משוחרר מנורמות וקונספטים חיצוניים והולך עד הסוף עם אמיתותיו ברגע. בסוף התהליך שחררנו תלות בדברים חיצוניים, למדנו להיות עצמאיים בשטח ולהתנהל מתוך חופש בחירה אמיתי ואנו מצויים במצב של צמיחה אדירה והתפשטות לכל עבר. אתגר הנחש שדחף לשחרר התמכרויות נפתר ואנו מחוברים לאינדיבידואל שאנחנו נשענים על עוז רוחנו ותבונתנו הפנימית. גל הזרע לימד שהסכמה לשינוי ומוכנות לייצר אותו מובילים לזרימה האינטואיטיבית ביומיום תוך כדי ביטוי רצונותינו הייחודיים. היום ננשום לוחם ונבקש לחיות מתוך עוצמה מלאה ובמקסימום לכל יום ורגע.

אמן!

גל הזרע מסתיים לו, ואנו מברכים על הגל הבא, גל האדמה.

מאחלת לכולנו שנהנה מנביטת האפשרויות הרצויות לנו

ושנזרום בקלילות עם אירועי החיים המגוונים: )

בברכה ואהבה,

טליה.