היד ממגנטת את היכולת לזרום כמו גל בים הגדול של מציאות החיים שבה הכל בנוי מגלים. קיימים גלי אור, גלי רדיו, גלים חשמליים ומגנטיים. כשם שבים קיימת המשכיות תמידית ותנועת הגלים אינה נעצרת לעולם, כך גם אנחנו לומדים לנטרל את מנגנוני ההגנה של הראש המנטלי החזק שעוצר את הזרימה הגלית בחיינו. המח הוא זה שהמציא את הזמן יחד עם התנודה הקבועה לעתיד ולעבר כי החלוקה והמדידה מאפשרים את קיומו. החשיבה המוחית מקטלגת כל דבר בהתאם למידע הסובייקטיבי שעליו גדלנו. לכן אנו מצויים בתנודות של תכנונים, חישובים ו"הפלגות" בזמן. כולנו כבולים בחשיבה קווית של עבר הווה עתיד שמונעת את הפיכתנו להוויה ספיראלית שקשובה לרצונה ברגע. החשיבה הקווית גורמת לנו לעצור, להיזהר ולמדוד את צעדינו ולא מאפשרת נוכחות. גם כאב עמוק שאנו נמנעים מלהרגיש מונע את יכולת הזרימה. לעתים אנחנו 'עוקפים' את ההדרכה הפנימית ומתנהלים אוטומטית מתוך מנגנוני הישרדות של ראש חזק ו'שולט'. הביקורת והמחשבות השליליות למעשה מחזקות ומגדילות את הכאב. גל היד מיועד לריפוי המקור הכואב שמייצר בחיינו לחץ ודאגה כדי שנוכל לנוע בקלות מעניין לעניין, בלי להתעכב באף נקודה. בגל הקוסם שחלף הרחבנו את היכולת להכיל דברים חדשים ועכשיו עם ידי האלוהים היודעות שבנו, אנו מוזמנים להתחדש. סימבול היד מורכב מארבעת האצבעות שמסמלות את ארבעת האלמנטים, הכיוונים ורוחות השמים, יחד עם האגודל שמייצג את המרכז בליבנו ואת החיבור הפנימי לרצון. היד ממגנטת יכולת לתקתק עניינים ולהימנע ממצבים של עודף פעילות וחוסר יכולת להשלים את הדברים בהם התחלנו. היא בונה בנו כוח פנימי ממוקד שמאפשר לעשייה מרובה ויוצר תחושת עוגן ויציבות. היום ננשום יד וננוע מתוך ידיעה פנימית צלולה להגשמת הרצונות שזרענו לצ'ולקין החדש. ננשום ונתמלא באמון בנו, באחר ובעולם. נבקש לזרום בנחת במציאות היומיומית ה'רגילה' ובפשטות ליהנות מהעליות והירידות, מהשיא והמנוחה.

לפי החכמה הסינית, האנרגיה בימים הללו קרויה: "סדר קוסמי" (הקסגרמה 50), לפיה ככל שקיימת הרמוניה בין התפתחות היחיד לצורכי הקוסמוס, ניתן להגיע לידי שגשוג (כוכב 2). העשייה חייבת לספק את דרישות השוק ולהכיר במגבלות הקיימות בו. ככל שנקבל עובדה זו, נוכל ללמוד מה ניתן לעשות ולא נבזבז אנרגיה על הבלתי אפשרי (יד 1). כשהיד פועלת בהרמוניה עם האנרגיה של הקוסמוס, ניתן לממש מטרות רבות אתגר בתחום הארצי (מראה 12).

הכוכב באתגר מבקש שנרפא חוסר בערך עצמי שמוביל לפרפקציוניזם ומונע את הזרימה. הוא מזמין להתבונן בתנודה הקבועה שלנו לעתיד יחד עם תאוריית המציאות שיש לנו בנוגע לדרך בה הדברים "אמורים" לקרות. התנודה ל'אמור' לרוב מלווה בשאיפה לא ריאלית מעצמנו להגיע לשלמות בהיבטים שונים בתוכנו ובמציאות. מקל להבין שבמילא הנשמה היא זו שקובעת את הכל ושהקושי והכאב אינם מיועדים לאמלל אותנו אלא ללמד. הקשיים בחיים מלמדים להתבונן ברעשים פנימיים בהם אנו מדגישים עדיין בחשיבתנו את האין, הלא בסדר והלא מספיק. כדי לנוע עם היד והידע שבנו, הכוכב ה'חיוביסט' מאתגר לשנות דימויים שליליים לחיוביים, להדגיש את מה שכבר יש בנו ובחיינו ולהבין ש'כמו שזה, זה הכי טוב שיש, כרגע' ולמעשה המציאות 'מושלמת' בדיוק כפי שהיא. התהליך בגל יוצר התבוננות פנימית באופני החשיבה שלנו על המציאות הקוטבית ובמשמעות שאנחנו נותנים למצבים ולאנשים. המשמעות היא במה שאנחנו נותנים לדבר. אין לאירועים ולחוויות משמעות בפני עצמם. זו תובנה מאד חשובה שהחוקר משפיע על תוצאות המחקר. השמש מדריכה היום להתבונן כיצד מחשבות ההרס מונעות מאתנו לנהוג בחמימות ובנדיבות. כיצד אלמנט האש שבנו מנוטרל כתוצאה מהתנגדויות האגו ליש ברגע. היא מאפשרת להצית את האש הפנימית ולהפוך לכוכב מאיר שמזין את עצמו ואת העולם. אנו מוזמנים לנשום היום כוכב ולהתמלא ביופי של אלת האהבה ונוס. ננשום ונרגיש שהתדר שלנו בהרמוניה עם היקום ונחווה את חסד הרגע.

האינטואיציה בגל מכוונת היום לחבק את הילד הרגיש, האוהב והפגיע שבנו. חכמת הגל מלמדת שהמקור למלחמה הפנימית ולדימויים השליליים הוא בכאב עמוק שחווינו בילדותנו. המלחמה היחידה והאמיתית בחיים היא בהזדהות עם הצמצום האישיותי הנובע מפצעיי הילד. מה שמונע מאתנו לנוע כמו גל טמון בכאבים מהילדות שגורמים למחשבות שליליות שחוזרות שוב ושוב. הדפוסים הופכים למנגנוני הגנה שגורמים לנו לעצור ולמדוד כל דבר. הקיפאון המחשבתי הזה של הבוגר שבנו מעכב את יכולת הזרימה השקטה והמסופקת. לכן היום אנו מאזנים את אלמנט המים שחווה רגשות סוערים ודרמטיים. הירח מלמד ליצור 'בונדינג' מחודש בין קול הילד הסקרן, המשועשע והתוסס לבין קול הבוגר המגן, המאפשר והיציב. הוא מסמל חיישני קליטה פעילים ומאפשר לקבל הדרכה וסימנים מאירועי החיים השוטפים. אנו מוזמנים לשים לב לסימנים במפגשים, בסיטואציות מקריות ותוך כדי תנועה וללמוד מהמסרים הסמויים הטמונים בהם. הלך שמים מדריך היום להפוך להורה נחוש ומגן שמתעמת ישירות עם תדרים שלא מתאימים לנו יותר. כדי לנוע בהרמוניה גלית, עלינו להציב גבולות ברורים לכל מי ומה שנמצאים מחוץ לטווח רצונות הילד. נחישות החלטית הורית מאפשרת לתחושת הגנה ולהתעצמות שמובילים לזרימה נטולת מנגנוני הגנה אוטומטיים. אנו מוזמנים היום לנשום ירח לתאי הגוף, להתחבר לקול הילד ולאפשר לו להוביל אותנו בהתלהבות ילדית ללונה פארק של מגרש המשחקים של החיים.

הכלב מזכיר לנו שבתוכנו קיים מקור אהבה פנימי שאינו הולך לשום מקום. האפשרות לחוויית החיבור הלבבי קיימת בכל רגע. כשאנו מחברים בין הכ- הכוונה ל-לב, אנחנו חווים רגיעה פנימית וזרימה יצירתית. כשאנחנו קשובים לעצמנו ומפסיקים לבזבז אנרגיה על ריצוי ותרגום האחרים, אנו הופכים לכוכב מאיר מתוך עצמו. ביום שבו המח ההגיוני נכנס לפעולה הכלב מכוון לערוך רשימה של דברים שחשובים לנו עכשיו ואז מזמין אותנו להתייחס אליהם במלוא הרצינות. הוא מלמד את 'ואהבת לרעך כמוך' ושהאחרים אמנם חשובים, אבל גם אנחנו והצרכים שלנו וכדאי שנקפיד לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים. בזריעה הכלב מלמד לחיות באמצע ולא בקטבים, לאזן רגשות סוערים ודרמתיים ולכוון לשקט ולמנוחה שבפנים עד שליבנו נפתח ומאיר את אורנו הכוכבי-נשמתי. מגשר העולמות מדריך אותנו לרפא לעומק כאב שמונע זרימה גלית ושואב לאין ולחסר. בכולנו קיים פחד לשנות ולנוע, גם אם אנחנו יודעים שהתוצאה הרצויה תקל עלינו מאד. המוכר והידוע מקבל עדיפות כי הוא מוכר, גם אם הוא קשה. ההבנה עם המגשר ש'סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר' ממלאה אותנו באומץ להיפרד מהישן ולסגור מעגלים. היום ננשום את הכלב לאזור הלב ונחווה רכות וחמימות בחזה ובלב. ננשום מגשר ונרגיש שליבנו נפתח עוד ועוד ומאפשר ליד היודעת שבנו לפעול בביטחון, הנאה וספונטניות.

לפי החכמה הסינית האנרגיה בימים אלה קרויה: "המרוסן" (הקסגרמה 9), לפיה קיים כרגע גורם מרסן שמונע מאתנו כל עשייה משמעותית (כוכב 2) לכן במקום לדחוף בתוקפנות וליצור עימותים במערכות יחסים (ירח 3), עלינו ללמוד לרסן את עצמנו (כלב 4), עד שהמצב יתאים לביצוע התוכניות של היד. העבודה היא על העצמי (מגשר) ומבוטאת בעידון הדחפים והתשוקות (אדם 6).

הקוף מחבר לילד התמים והשובב שבנו, שמסוגל ליהנות בהווה מקטן כמגדול. כח הרצון להאיר בחיוביות תבניות של יש אפשרויות, יש תקווה ויש אהבה בעולם גדל כשאנו מרשים לקול הילדי האותנטי לכוון אותנו בתנועת החיים השוטפת. לרב אנחנו מתנהלים בהילוך אוטומטי מתוך בוגר אחראי ורציני שחי בראש עמוס, מקטלג ומתכנן. ההתמודדות עם כאב עמוק שמייצר כאב יומיומי יכולה להציף אותנו בכבדות ורגשות קשים. לכן הקוף מאפשר לאמץ זווית ראייה קלילה וספונטניות שפתוחה להפתעות החיים, נטולת דאגות עתידיות ומטענים מהעבר. החיבור לילד הסקרן מבהיר לנו להיכן נעלמה שמחתנו על עצם הקיום בעולם הצבעוני שמקיף אותנו. היצירתיות, המקוריות וההומור שבאנרגיית הקוף ממלאים במוטיבציה לזרום מהפנים לחוץ. הוא מלמד לבטא ולהוציא החוצה את מה כל מה שאנו מרגישים וחושבים עד לחיבור לגאונית הטבועה בנו. כשאנו מבטאים את האנושיות, הרגישות והפגיעות שבנו, חיינו מתמלאים בהפתעות מבורכות. הדרכת הסערה היום מאפשרת לניקוי חסימות שמנעו מאתנו עד היום לתת אמון בעצמנו וביקום ולקפוץ ביצירתיות לים החיים. היום ננשום סערה לתאי הגוף וניתן הוראה למח לריפוי יסודי, לאיזון ולהרפיה. אז ננשום קוף ונתמלא בהשראה, קלילות ויכולת לשחק בהנאה באפיזודות החיים.

בגל היד אנחנו לומדים לזרום עם ידע הגוף ולכן עלינו לשחרר מניפולציות שכליות וספקות שמעבות את הדפוסים האוטומטים. אשליית הנפרדות לוכדת אותנו בתבניות והגדרות מצומצמות של ראש שמגבילות את השפע הקיים עבורנו. כדי לזרום כמו גל עלינו להתבונן באופן אובייקטיבי על האנשים הסובבים ללא הסיווגים והקטלוגים המצומצמים של המידע שגדלנו עליו. האדם מאפשר להתבונן בגובה הלב על הסובבים ולקבל את האדם באשר הוא אדם. הוא מזמין לערוך חשבון נפש ביננו לעצמנו ולבין הסובבים ולהתבונן בביקורת שיש לנו על דרכים שונות משלנו. כל אחד ודרכו הייחודית והאדם מכבד את אינסוף הדרכים המרתקות של הבריאה. במהלך הגל השהות עם חברים, מכרים ומשפחה מיועדת לעזור לנטרול הגדרות שיפוטיות ולהיפתחות לתקשורת ישירה והגיונית עם העולם. ביום האיזון האדם מגדיל את האמון בכך שבעזרת הגיון בריא ניתן להתגבר על כל מכשול שצץ בחיים. המיקוד בפתרונות וביש הופך אותנו לגביע שפתוח לשפע ההזדמנויות שצצות כל הזמן על הדרך. היום ננשום אדם ונוקיר תודה על היש בחלקנו. נחווה כיצד האנרגיה גדלה בתוכנו, נגדיל את המיקוד במשותף ביננו לבין המקיפים אותנו ונצעד בשמחה בדרכינו.

הלך שמים מסמל את הנביא ומרחיב את המידע במוח מעבר לתפיסות העולם המקובעות והממוחזרות. בשיא הגל הוא מלמד שכדי לזרום, עלינו ליצור לעצמנו את החלל והמרחב הדרושים לנו לרגיעה ולהתפתחות אישיים. המרכוז פנימה מאפשר לזיהוי ה'הילוכים האוטומטים' שלנו, להרחבת זווית הראייה עד לחיבור לאינטואיציה. השהות בספייס האישי מגדילה את הידיעה הפנימית של מה טוב ונעים לנו ואת המקומות בהם רצוי לשים גבולות. חכמת המאיה מלמדת שלא ניתן להגיע לזרימה עם רצוננו בלי לשים גבולות ברורים לכל מי ומה ששואבים לנו אנרגיה. עלינו ללמוד להיות בעדנו ולהפסיק להזדהות עם הקולות המבקרים והאדישים. אנו זקוקים מדי פעם למנגנון של ניתוק כדי לא לספוג פנימה אטימות וטקטיקות הישרדות של הסובבים. הלך שמים מחבר למקום נחוש והחלטי שמגביל באופן ברור סחיטות ומניפולציות מתוך הפנים והחוץ. הנחש מדריך היום לביטוי הרצון האינדיבידואלי ועוזר לשחרר את קולות הנורמה ואת מה שנדמה לנו שאנחנו 'אמורים' לעשות או להיות. הוא מאפשר להכיר בייחודיות שלנו וממלא אותנו בחיות. בשיא הגל קיים הפוטנציאל להתעורר משינה ארוכת שנים לדרכינו הייחודית והצבעונית. היום ננשום הלך שמים, נרגיש ספרה עגולה שמגנה עלינו ובתוכה נגדיר את גבולות הנוחות שלנו. אז ננשום נחש, נתעצם ונתחבר לקול פנימי אותנטי ומלא בחיות.

לפי הסינים האנרגיה בימים הללו קרויה: "המשכיות", (הקסגרמה 32), לפיה קיימת אפשרות לממש מטרות חדשות על סמך התמידי והעקבי שבטבע שלנו (הלך שמים 7). אם ניתן אמון ביכולות של האינסטינקטים שלנו (הדרכת נחש), נוכל לזהות מה נכון לנו במהלך עשייתנו היומיומית. דבקות במערכות חיים איתנות הפועלות ביציבות תביא לתחושת ביטחון (אדם 6). "כשאנחנו בוחנים את המשכיותם של הדברים, ניתן לראות את הנטיות הטבעיות של השמים והארץ. כאן טמון סוד הנצח (קוסם 8), ככל שנפעל בהתמדה להגשמת היעדים שלנו ונתאים אותם לצרכי הזמן, נוכל לממש את מטרותנו (נשר 9).

בדרך לחיבור לקול היודע שבנו, הקוסם מלמד שקול זה אינו זקוק לכותרות ואישורים, לפרגון חיצוני ולתמיכת הקולקטיב. ביום היושרה הוא מזמין אותנו לשאול: "האם אני יוצר/ת, עושה וחי/ה את מה שאני מאמינ/ה בו"?, "האם אני נאמנ/ה לידיעתי הפנימית ולא תלוי/ה באישורים מהחוץ"?, "האם אני פועל/ת למען הדבר או למען התוצאה"?, "האם אני פועל/ת במודעות ובכוונה או שמא על הילוך אוטומטי?", "האם אני מכיל/ה בנועם את אירועי חיי או שמרגיש/ה שעומד/ת להתמוטט מהעומס"?, "האם אני מברכ/ת את האנשים שבדרכי?", האם אני מאפשר/ת לעוצמה הפנימית שבי לפרוץ"?, "האם אני כנ/ה או שמא תחת מסכות הגנה?" התשובות לשאלות הללו מאפשרות ליצור הרמוניה בין הרעיונות והאידאות שיש לנו לבין אופן ביטוין במציאות. בעיניי, זה הדבר היחידי שחשוב, הסנכרון בפועל בין הנשמה שאנחנו למציאות. יכולת הזרימה גדלה כשאנו משחררים את הצורך בשליטת הראש האשלייתית בכל פרט ובסובבים. הקוסם מלמד שבכל מקרה אין לנו שליטה על שום דבר ועל אף אחד וזה הזמן להישען על הפנים. המראה מדריכה לראות דרך המראות המקיפות את הצדדים השונים שלנו ולעגל 'פינות חדות'. היא מאפשרת להבין מה תומך בהגשמתנו ומה מרפה את ידינו. לאחר התבוננות עמוקה ולא שיפוטית בסובבים, אנו עורכים מחדש סדרי עדיפויות ומרפים ממקומות שמעוררים בנו קושי בלתי פוסק. היום נחווה את תדר האהבה של הקוסם במרכז לבנו ונרפה.

הנשר מרחיב את זווית הראייה שלנו לגבי אפשרויות חדשות שקיימות עבורנו כאן מתחת לאף. ממרום התעופה הנשרית ניתן להבין שאנו אלה שבוחרים את המצבים בחיים, לרוב באופן לא מודע. מציאות של קושי מעידה על מלחמה פנימית שמבקשת להגיע לפתרון ושלום. הנשר ממלא בראייה הגיונית ופרופורציונלית ומשחרר מצבים של קורבן או אשם עד שאנו מצליחים לראות אובייקטיבית את המארג המופלא של הפרטים כולם. הוא מלמד שהכל קיים בנו ומוקרן לעולם במחשבותינו. במחזוריות הטבע לכל דבר הקצב שלו, לפעמים קבוע ולפעמים משתנה. כך גם בגל היד אנחנו מתחברים למקצב החיים האישי הפועם בגופנו. הדרכת הקוף היצירתי עוזרת להבין שהדרך הפשוטה לזרום היא לתת לילד הסקרן להוביל את מהלכי החיים. במקום לחשוב יותר מדי, לתכנן תכנונים ולנוע אל העתיד הווירטואלי, לאפשר למשחק ולקסם הקיימים בנו לצאת עכשיו החוצה ובגדול. היום ננשום נשר ודרך עיניו נתבונן על העובדות הריאליות במציאות ונפתח עליהן רצפים הגיוניים. ננשום ונתמלא בהשראה, תקווה ובסבלנות הנדרשת להוציא לפועל מעשים משמעותיים. אמנם אנחנו חיים על קרקע ממשית אך בכולנו קיימת היכולת לצמוח לאינסוף שבשמיים. הנשר מוביל בחכמה ובריקוד ליצירה אומנותיות קופיפית של מארג החיים.

הלוחם היום דוחף להתחבר לאמת האותנטית שלנו. הדרך היחידה שבה ניתן ללכת ולהאיר כמו כוכב היא דרך הקול הייחודי שלנו. אין דרך אחרת מלבד לדרך האותנטית שלנו וכל דרך היא בסה"כ אופציה אחת מבין אינסוף הדרכים ללכת בהן. כל עוד אנחנו מאפשרים לקולות מהחוץ לנתב אותנו, לא נוכל לזרום עם אור האינטואיציה. הלוחם חוקר, מבין, לומד לעומק ובוחר באמת המדויקת ביותר לאינדיבידואל שהוא. הוא שואל מה נכון לו בכל הרבדים בחייו ולאחר מכן מבטא באומץ ובאלגנטיות ידיעה זו במציאות היומיומית. ביום הדיוקים הקטנים הוא מזמין אותנו לשאול: "מהי בדיוק האמת שלי כרגע"?, "עד כמה אני מאפשר/ת לקולות חיצוניים להשפיע עלי?", "מה אני רוצה לעשות עם עצמי עכשיו"?, "איך אני מעז/ה לבטא ידיעה זו במציאות"? האינטליגנציה הגבוהה של הלוחם מאפשרת לבדק בית עמוק בנוגע לדרכנו הייחודית. השמש המדריכה היום מאפשרת לבהירות בנוגע לניואנסים שונים ומלמדת לסנכרן בהרמוניה בין כולם. היא מזרימה אש יצירתית לליבנו ומפיחה בנו את הלהט הנדרש להגשמת רצונותינו. אנחנו לומדים לפעול מתוך הקול האותנטי היודע שמוביל לעשייה יצירתית, לבבית ונדיבה שאינה חוסכת מאתנו דבר. היום ננשום לוחם ונכנס עמוק פנימה. נתמקד בסליל בעין השלישית ונתחבר לקולנו האותנטי.

מה שעדיין מעכב את הזרימה הגלית הוא חוסר בחיבור לגוף ולמציאות. האדמה מסמלת קרקוע ומאפשרת לשנות את הפוקוס מראש קודח והומה במחשבות מיותרות חוזרות (מח-שב) אל תחושות הגוף החי והפועם. היא מלמדת להשתרש עמוק בתוך היש הקיים בנו, בגופנו ובמציאות. בדרך לזרימה אנו לומדים להקטין מערכו של הראש המתכנן, המקטלג והמודד. בעקרון אין זה משנה בכלל מה אנחנו עושים אלא איך אנחנו עושים אותו. לעתים אנו חווים תחושת תסכול של אי מימוש בגלל חוסר הבנת המושג מימוש, מלשון ממשי, כלומר העובדות הריאליות בחיינו. למעשה כל מה שאנו עושים הוא מימוש עצמי. האדמה מזכירה שאם אנו מעוניינים במשהו, עלינו פשוט לעשות את הצעדים הנדרשים להגשמתו, בלי יותר מדי דיבורים. הרעיונות וההשראה מיועדים לכך שנבטא, נשמיע ונחבר אותם לעשייתנו היומיומית. ברגע שאנו מניעים למימוש חלומותינו, הדברים פשוט קורים מעצמם והזדמנויות חדשות צצות להן. האדמה מרחיבה את טווח הקליטה המוחית לרעיונות ולידע חדש כדי שנפעל גם למען האנושות כולה. יכולת הזרימה גדלה כשאנחנו פועלים למען הכלל ולא רק למען העצמי המצומצם שלנו. היום ננשום את הידע של אמא אדמה ונמיס תחושות שיתוק ורפיון. ננשום ונרגיש חיבור ממשי לגוף, לאדמה ולאנושות. אז ננשום אדמה, נשחרר מחשבות מכשילות ו'גולים עצמיים' ונודה על החיים הנדירים שניתנו לנו.

לפי החכמה הסינית, האנרגיה עכשיו קרויה- "המתנה מחושבת" (הקסגרמה 5), לפיה תחומים רבים בחיינו נמצאים בשינוי משמעותי (סערה 13). במקום להתמלא בדאגה ובבלבול הרגילים (יד 1), עלינו להעלות את הביטחון העצמי, לשמור על נימה חיובית (כוכב 2) ולהתמלא ביכולת להזין אחד את השני מתוך חדווה ועידוד (מראה 12). את הגישה החיצונית המובילה להתפתחות פנימית ניתן להשוות לתרגילי יוגה. הסיגול של תנוחות פיסיות לאט ובהדרגה משפיע על הנפש ויוצר תודעה רגישה יותר (אדמה 11).

בתהליך התפתחות המודעות אנו לומדים לקחת אחריות על כל החלקים שלנו וכך גם לקבל את החלקים השונים של הסובבים. הלמידה בגל היד מאפשרת לקבל את ה'אדם באשר הוא אדם' ולהפסיק לבקר, לשפוט ולהילחם בדעות שונות משלנו. אנו מבינים היום שאנחנו יכולים לראות אך ורק את עצמנו וששהייה בחברת מראות סובבות מאפשרת ללמד אותנו על מחשבותינו ורגשותינו. המראה בפתרון מעידה על כך שבתהליך העומק שעברנו בגל למדנו להטען מבפנים באהבת הנשמה והפסקנו מאבקים של קח-תן אנרגטי. אתגר הכוכב מיקד אותנו במה שכן קורה, ישנו ואפשרי. עבודה עצמית זו מובילה לשחרור התלות בפידבקים מהחוץ, מהנורמות וממראות שבאופן קבוע מחלישות אותנו. המראה שהפכנו להיות מאשרת את עצמה לעצמה ומכירה במופלאות הקיימת בה. הכלב מדריך הפתרון מעיד על כך שסוף כל סוף הבנו שאנחנו מאד חשובים ואמורים להתייחס במלוא ה'רצינות' הראויה לרצונותינו. כשאנחנו באמת בעד הקול הפנימי, אנו זורמים ממצב למצב באיזון מודע שאינו נופל לקטבים קיצוניים. ההקשבה לעצמנו והפסקת השיפוטיות מנטרלים דינמיקות דרמטיות של אשם וקורבן וזו אחת הלמידות החשובות בחיים. ביום הפתרון נעשה מדיטציה ובה ננשום מראה לתאים ודרכה נראה עוד ועוד את היופי שקיים בנו, בסובבים ובמציאות. נקיף את עצמנו בפירמידת זהב ענקית ובה נננשום כלב ונתבונן במראות ובמצבים שפותחים את ליבנו. ננשום עוד ונחווה חיבור לנשמתנו העצומה המלאה אור.

גל הקוסם מוביל בהדרגה למצב שבו אנחנו חיים את החיים השגרתיים ממוח מאד לא שגרתי ושמחים בחלקנו זורמים עם העליות והירידות, השיאים והמנוחות. דרך הדחיפה עם הקוסם לחיבור מודע לנשמתנו, אנו זוכים לחוות את מהות הנשמה שאנחנו ועמה גם את מהות הזמן. החיבור המודע לנשמה מאפשר לקלוט כי הזמן עם מדידתו הקבועה הינו המצאה שכלית ולהתמסר לרגע. למגשר היום קיימת הבנה ברורה ש"סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר" ולכן הוא נע בדרכו בקלילות ורוגע. המגשר מסמל מוות לצורת חיים ועמה לחלק באישיות הדפוסית וביום השלוש עשרה ניתן להיוולד שוב מחדש לצורת חיים אחרת. בסוף הגל הוא מעיד על ריפוי עמוק של זיכרונות כואבים מתאי הגוף שהשפיעו באופן לא מודע על התנהלותנו. הריפוי ושחרור צורות החשיבה השליליות משנה את המידע שזורם בנו ויוצר נסיבות חדשות למימוש. במקום התנהלות הראש האוטומטית, אנו נולדים לזרימה אינטואיטיבית ולבבית שפתוחה למגוון אפשרויות. לכלב המאסטר ל'ענייני' הלב תפקיד חשוב בסיום החיבור לעוצמת הקוסם. בתהליך הגל למדנו שהכל תלוי בעד כמה אנחנו מחוברים לאהבה שתמיד קיימת בנו והדרכת הכלב מעידה על חיבור פנימי יציב לאהבה הזאת. גל הקוסם לימד להשאיר מאחור סיטואציות בהן אנו לא נאמנים לעצמנו ולהתייחס במלוא הרצינות לרגשותינו ולרצונותינו. מה שאנחנו מרגישים ורוצים הוא מאד חשוב! כשאנו מלאים באהבה מבפנים, ליבנו נפתח ואנחנו מבטאים אהבה גם לעולם כולו. היום ננשום את המגשר ונחווה כח פנימי חזק של לב אוהב ופתוח וננוע בקלילות  להזדמנויות חדשות במשחק החיים הרבגוני. אמן.

גל הקוסם מסתיים ואנו מברכים על הגל הבא, גל היד.

מאחלת לכולנו גל קוסם של ניסים ונפלאות.

  ומציאות של שלום, מחוות אהבה ואושר.

  באהבה וברכה,

        טליה.

ה- 26/6: יום שער: הטון ה-13 של הנוכחות, באנרגיה של סערה בהדרכת לילה: בשער של סוף הגל אנו הופכים לסערה שמחוברת לידע הנשמה ומהווה משענת של ריפוי וביטחון לעצמה ולסובבים. בתהליך ההדרגתי שעברנו בגל התחלנו ביד שמגנטה חיבור לידיעה הפנימית ואנו מסיימים עם סערה אינטואיטיבית ומרפאה. מיד שמלמדת לזרום עם רצוננו ברגע לסערה שמלאה באמון ובביטחון בעצמנו וביקום כולו. מיד שממגנטת יכולת להגשמה עצמית עד לסערה מלאה בכריזמטיות וביכולת מנהיגות. השחרור של אמונות ותבניות ממוחזרות מוביל לתחושת ביטחון ולאמון גדול יותר גם בסובבים וביקום. אתגר הכוכב מוביל לאדם מלא בחיוביות ואהבה מבפנים. הלילה בהדרכה מעיד על כך שנגענו בעומק הכאב וריפויו מחבר אותנו ליכולת הזרימה האינטואיטיבית. השחרור של חלק מהחשכה הפנימית מאפשר לראות מזווית ראייה אחרת את הקוטביות הקיימת בתוכנו ובעולם. אנחנו הולכים ומתחברים לרובד עמוק יותר של פרספקטיבת הנשמה שבנו. היום ננשום לילה לתאי הגוף ונרגיש בנח עם עצמנו ועם החלקים שמרכיבים את חיינו. אז ננשום סערה ונאפשר לה להוביל לזרימה ספונטניות שקשובה לידיעה הפנימית. זה הזמן לקפוץ לים החיים המרתקים ולזרום בשמחה ובהתרגשות עם ההפתעות הצבעוניות שממתינות אך ורק לנו. אמן ואמן!

גל היד מסתיים לו ואנו מתכוננים לקראת הקפיצה עם הגל הבא, גל השמש.

מאחלת לכולנו

גל יד יודעת, זורמת ויצירתית,

  בברכה ואהבה,       

      טליה.